מדוזות מסוכנות וקטלניות ואלה שלא | באילו מהן ניתקל בחופי חיפה?

מדוזה שצולמה בים הטרופי (צילום: מוטי מנדלסון)

המקרה קורע הלב של הילד הישראלי בן ה-9 שנהרג בתאילנד מפגיעת מדוזה, רק מזכיר לנו עד כמה רב הנסתר על הגלוי ככל שזה נוגע לים.

פעמים רבות אין אנו יכולים לראות כלל את שמסתתר מתחת למים בעין בלתי מזויינת, ולעיתים נבחין ביצורי הים ובתופעותיו, רק לאחר שנפגענו…

כך או כך, האירוע הטראגי מדגיש עד כמה אצלנו, בישראל, המצב מצוין מבחינת המדוזות.

זרועות הציד הארסיות של החוטית (צילום: מוטי מנדלסון)

מהמינים המסוכנים בעולם

בחוף בו אירע האסון בקופנגן שבתאילנד, תחמו הרשויות קטע חוף מסוים בעזרת רשתות הגנה, זאת כדי למנוע ממינים מסוכנים וקטלניים של מדוזות להגיע אל המתרחצים. במקרה זה מדובר במדוזת קובייתיות – מהמינים המסוכנים והקטלניים ביותר בעולם, החיים בדרום מזרח אסיה ובאוסטרליה.

עפ”י העדויות, הילד חצה את קו רשת ההגנה שבחוף, נכנס לאזור הבלתי מוגן ונתקל, לרוע מזלו, במדוזה המסוכנת. הפגיעה, כידוע, היתה קטלנית, ולאחר זמן קצר נקבע מותו.

שייטון מזרועות הציד של מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)

פגיעה קטלנית

באזור חיים שלושה מינים של מדוזות הנחשבים קטלניים. עד כמה שידוע, הבלובוקס ג’ליפיש האוסטרלית אינו אחד מהן. אך אדגיש כי כל עוד לא נלקחו דגימות מזרועות הציד של המדוזה הפוגעת להשוואה בין מיני המדוזות השונים, לא נוכל לדעת בוודאות את מינה. בתקשורת הועלו השערות שונות לגבי מין המדוזה שפגעה בילד, אך כאמור, ללא הוכחות בדוקות, הן נותרות בגדר השערות בלבד.
בשורה התחתונה, הפגיעה היתה קטלנית.

השייטון בהגדלה (צילום: מוטי מנדלסון)

שלטי אזהרה

כבר לפני שנים, כשהגעתי לחוף הלבן של העיר קאולק שבדרום תאילנד, באחד מחופיו של ים אנדמן (בו אירע הצונמי), נתקלתי בשלטים המזהירים את הרוחצים מפני מדוזות שעלולות להיות מסוכנות. לא צוין מי, מה ולמה, ולא ניתנו כל פרטים מזהים. רק נאמר ע”י יושבי המקום כי מדובר במדוזה שקופה בעלת זרועות מועטות.

שלט האזהרה מפני מדוזות בקאולק שבתאילנד (צילום: מוטי מנדלסון)

פגיעה בתיירות

שלטים מעין אלה ופרסום אזהרות מפני סכנות במקום, במקרה זה – מדוזות קטלניות, מעלה פעמים רבות את חששם של המקומיים מפגיעה קשה בתיירות, ואכן, לא פעם זה יגרום לתיירים להתרחק, כפי שקרה, כך נוכחתי, בחוף בו ביקרתי, וזה דבר מובן.

(צילום: מוטי מנדלסון)

לא אצלנו

הצבת שלטי אזהרה היא דבר בסיסי והכרחי, לו לא היו שלטים אלה באזור המזהירים מפני המדוזות היה מדובר במחדל של ממש, על אף הפגיעה בתיירות. שוב נאמר כי המדוזות הקטלניות הללו אינן מצויות בתפריט הישראלי. אלה מדוזות שלא מגיעות לאזורנו, כנראה בשל טבעו של הים התיכון, הכולל סערות, חופים מגוונים ותנודתיות של טמפרטורת המים היוצרת הפרשים גדולים בין הקיץ לחורף. גם משטר הזרמים ובתי גידול בלתי מתאימים, יוצרים מצב שלא כל פולש מסוגל לשגשג כאן, כך שלעניות דעתי, המדוזות הללו אינן צפויות להגיע לים הישראלי, וגם לו היו מגיעות, ככל הנראה, לא היו שורדות.

ריכוז ענק של מסרקניות מול חיפה (צילום: מוטי מנדלסון)

אז נפטרנו מהן?

אם חשבתם לרגע שנפטרנו מהמדוזות שלנו לשנה זו, אז צר לי לקלקל לכם את החגיגה, הן עדיין פה. אמנם לא בנחילים, אלא בודדות, אך בהחלט נוכחות, בועטות ועוקצות בחוזקה.

מעדותו של אדם השוחה באופן קבוע בים באזור חיפה, זאב מגן מקריית חיים, בעודו שוחה להנאתו באחד הימים, כשהכניס את ידו למים תוך שחיית חתירה, באחת מתנועותיו, נכנסה ידו היישר לתוך מרכז זרועות הציד של החוטית המצויה, מדוזה שגודלה היה בסה”כ כשלושים וחמישה ס”מ. עפ”י תיאורו (תיאור דומה נשמע גם מפי נפגעים נוספים), הוא חש כאילו שם ידו על מחבת לוהטת וכאילו חטף מכת חשמל אדירה. כאב עצום עבר בכל גופו, על אף שהפגיעה עצמה היתה בידו בלבד.

היד הפגועה של זאב מגן (צילום: מוטי מנדלסון)

כאב עז

הכאב העז נמשך כ-6 שעות, ולאחריו חלפו עוד 3 ימים נוספים בהם חווה כאב מטריד. שפטו בעצמכם עפ”י התמונות… זו גם הסיבה שאני ממליץ תמיד לשחיינים להשתמש במשקפי שחייה ובחולצות לייקרה שיגנו עליהם לפחות ברמה מסוימת, אם לא לחלוטין.

היד הפגועה של זאב מגן (צילום: מוטי מנדלסון)

ככה זה עם פולשים

המדוזות הללו יישארו אתנו גם במשך החורף ואין הרבה מה לעשות בעניין, כך זה עם פולשים, הם כאן כדי להישאר וצריך לללמוד לחיות לצדם.

להקת המסרקניות בהגדלה (צילום: מוטי מנדלסון)

אז מה עושים כשמגיעה כמות עצומה של מדוזות?

יש המציעים לפרוש רשתות הגנה? האומנם זהו פתרון?
התשובה היא – ממש לא! אין להשוות בין גודלן של מדוזות קובייתית הארסיות המצויות בתאילנד ובאוסטרליה, אלה הן מדוזות קטנות מאוד לעומת החוטית, שמגיעה אפילו למשקל של 14 ק”ג.

רואים? לא כל המדוזות מסוכנות (צילום: מוטי מנדלסון)

מים חומציים

פרישת רשתות כאלה רק תעצים את הפגיעה במתרחצים. הרשתות יגרמו לקריעתן של זרועות הציד של החוטיות והמים בהם יטבלו המתרחצים יהפכו לצורבים כ”כ עד כי לא ניתן יהיה להיכנס אליהם כלל.

בעבר, בסביבות שנות השבעים, היה בארץ ניסיון להיפטר מהמדוזות בדרך זו, אך כפי שתואר, הדבר התגלה כרעיון בלתי מוצלח.

זרועות הציד בתקריב (צילום: מוטי מנדלסון)

מדוזות טחונות

עפ”י השמועה, הוצע גם לטחון את המדוזות בעזרת מדחפי סירות, וכך עשו. ספינות חיל הים נודבו למטרה הזו, אך גם כאן הסתיים הדבר בכישלון, כשמי הים הפכו חומציים וצורבים. ובנוסף נגרם נזק לספינות.

מדוזה שצולמה בים הטרופי (צילום: מוטי מנדלסון)

לא להלחיץ את המדוזה

עוד דבר: עפ”י מחקר שנעשה ביפן, כשמדוזות הנומורה חשות במתח (סטרס), למשל כשהיא נתפסת ברשת או מקבלת מכה חזקה בסוכך (פעמון), היא משחררת את הביצים שלה כפעולה הישרדותית, וכך היא מבטיחה את המשך קיומה.

פילוריזה צעירה (3 ס”מ)

לפעמים הפגיעה חמורה במיוחד

בתמונה שלפניכם נראית רגלה הפגועה של אישה, לאחר שלרוע מזל נתקלה במדוזה בחוף קריית חיים. פגיעה זו חמורה מזו של הגבר, מעצם הופעתן של שלפוחיות. קריעתן של שלפוחיות אלה עלולה גרום לזיהום מסוכן. במרכז הארץ היו מספר מקרים של בהם אנשים נזקו לאשפוז בשל פגיעתה של החוטית.

רגלה הפגועה של האישה (צילום: בוריס צחנוב)

צורת הקווים

כפי שניתן לראות, בכל פגיעות המדוזה בכל מקום בעולם, חוזרת צורת הקווים, כמו סימני הצלפה או צואת ספגטי,אם תרצו. זוהי צורתן של זרועות הציד, כשעל כל אחת מהן מצויים כמה מאות תאי צריבה מכניים.

זרועות הציד של החוטית (צילום: מוטי מנדלסון)

שימו לב לשלטים!

באשר לסכנת המדוזות מחוץ לישראל:
תמיד יש להסתכל סביב ולחפש שלטים המזהירים מפני מדוזות מסוכנות, ואם ראיתם כאלה – התייחסו אליהם בשיא הרצינות. התאונה האומללה מזכירה כי יש להתייחס בערנות מוגברת לאזהרות כאלה, בעיקר אם אתם תיירים שלא מכירים את המקום, ולעולם אל תחצו את הרשתות שנפרשות בחופים.
לצערנו, המקרה הנורא שקרה בתאילנד הוא תזכורת כואבת במיוחד לכך שגם יצורים הנראים שבירים, פריכים ותמימים למראה, יכולים להיות מסוכנים.

חוטית בחוף קריית חיים בגודל 60 ס”מ בערך (צילום: מוטי מנדלסון)
הגיבו כאן לכתבה

4 תגובות
  1. אזרח ותיק אמר/ה

    המדוזה המסוכנת והרעילה ביותר נמצאת בבירה ומתכנסת אחת לשבוע בימי ראשון.

  2. ירון חנן אמר/ה

    מוטי, כמו תמיד הכתבטת שלך מאלפות ומעניינות ובמקרה הזה גם מאד מועילות! יישר כח ושנה טובה!

  3. אלכסי אמר/ה

    המדוזות כל השנה (כמעט) פה.
    אני רואה אותן בעומק הים ובקרבת החוף בודדות ולא בנחילים.

  4. צור אמר/ה

    מוטי, לא התייחסת כאן להגירה לספסית מהים האדום, שרק תגדל עם הרחבת תעלת סואץ. ולא למיעוט צבי הים. בשורה התחתונה, לא כל מדוזה צורבת אך אלו שכן פגיעתן רעה מאוד. ”אם” היינו מסוגלים יותר לשמור על בעלי החיים הימיים שלנו, לטפח למדוזות יותר טורפים טבעיים, היה טוב. המציאות הפוכה. הים הולך ומזדהם, החיות הולכות ונפגעות. לפני 30 שנה, בחוף בית ינאי, חטפתי צריבה כמו שתיארת שהפסיקה לכאוב לאחר 2-3 שבועות והשאירה צלקת למספר שנים. צללתי מאז מאות צלילות חפשיות באזור ולא ראיתי את המין הזה שוב. על חוף אוסטרלי נידח נתקלתי פעם בזרועות הארוכות, מעל חמישה מטר, של מדוזות קטלניות שנשטפו החוצה. מפחיד.

הגיבו כאן לכתבה