איך נשיג שליטה על כלכלת הבית?

עברנו גל קורונה אחד וייתכן כי לפנינו גל שני. על אף אי הוודאות הכלכלית, יש בהחלט מה לעשות.

כולנו עברנו משבר כלכלי, אליו רובנו הגענו לא מוכנים. אפילו נורות אזהרה לא היו. כל כך הרבה דברים לא היו תלויים בנו; חלקנו יצאנו לחל”ת בעל כורחנו, חלקנו איבדנו את מקום העבודה, לעתים איבדנו את מקור ההכנסה היחיד במשפחה.

כל אלה הם דברים שאינם תלויים בנו, ומה כן תלוי בנו?

עלינו להתייחס לתא המשפחתי ולבית כמו לעסק לכל דבר, עם תקציב הכנסות ותקציב הוצאות, כשאנו יודעים ומנהלים את מצבו הכלכלי, ללא תלות בגורמים חיצוניים (כדוגמת הקורונה). ישנם בהחלט גורמים שיש לנו שליטה בהם ואנו יכולים לנהל אותם באופן שיפעל לטובתנו. אם אנחנו מנהלים משפחה ובית, עלינו לשלוט בתקציב התא המשפחתי בכל מצב ובכל סיטואציה שמתרחשת, תהיה פתאומית ככל שתהיה.

לצורך כך עלינו לאמץ מספר כללים בסיסיים:

  • ידע הוא כוח – עלינו לשלוט ולדעת בכל זמן נתון מהם ההכנסות וההוצאות שלנו. משק הבית מורכב מארבעה יסודות: הכנסות, נכסים, הוצאות וחובות. עלינו לדעת ולשלוט במספרים של כל ארבעת היסודות הללו.
  • הבית מתנהל כמו חברה – כדי שחברה תצליח, הכנסותיה צריכים להיות גבוהים מהוצאותיה. כך גם הבית צריך להתנהל – יש לעשות הכל על מנת שההוצאות והחובות יהיה נמוכות מההכנסות ושווי הנכסים.

ועכשיו: איך עושים זאת?

  • מיפוי – אוספים את כל תדפיסי האשראי ודפי הבנק מהחודשים האחרונים (לפחות) ומתיישבים להכין טבלה מסודרת של הוצאות (קבועות או משתנות) ושל הכנסות. התוצאה הסופית היא המפתח להמשך העבודה.
  • אם התוצאה הסופית היא חיובית (כלומר, ההכנסות גבוהות מההוצאות), נכון יהיה לשקול להעביר סכום כלשהו לחיסכון, וישנם אפיקים שונים דרכם ניתן לעשות זאת.
  • אם התוצאה הסופית היא שלילית (כלומר, ההוצאות גבוהות מההכנסות), מתחילים לבנות תכנית עבודה לצמצום הפער, במטרה להביא למחיקתו בסופו של דבר.

ראינו שאפשר להסתדר עם פחות; ראינו שאפשר לחיות טוב בבית; ראינו שהרהיט הזה הניצב במטבח והשתמשנו בו, עד עתה, רק לטיגון חביתה לילדים, מסוגל להפיק ארוחות גורמה ולא צריך לצאת למסעדות או להזמין טייק-אווי בתדירות של אחת ליום.

אינני מטיפה לסגפנות ובהחלט אפשר להמשיך לחיות טוב. צריך רק לאמץ חשיבה מחודשת ומעודכנת למצב חדש ועדכני.


צמצום הפער יכול להיעשות במספר דרכים

הקטנת הוצאות:
בדיקה של הוצאות הבית תראה לנו במה אפשר לקצץ. ניתן להתחיל בדברים הפשוטים והיומיומיים שיורגשו רק במעט.

לדוגמה: האם ידעתם, שכשאתם קונים קרטון חלב ולחמניות בכל בוקר במכולת, אתם משלמים יותר מאשר בקניה שבועית מסודרת על פי רשימה? הקניה האקראית תמיד תגרום לרכישת מוצרים נוספים ולא מתוכננים, ובד”כ כאלה שאנחנו לא ממש צריכים.

בכלל, ימי הקורונה לימדו אותנו הרבה, אודות צריכה משפחתית ואע”פ שאני לא מאלו שראו הרבה דברים חיוביים בקורונה, עדיין אפשר ונכון לקחת הרגלים שנכפו עלינו בחודשים הללו, ולשמור אותם להמשך החיים.

הגדלת הכנסות:
לצד הקטנת ההוצאות, יש לבחון הגדלת הכנסות. גם סעיף זה דורש מאיתנו חשיבה מחוץ לקופסה. לעתים מדובר בהגדלת משרה (יש לבדוק, במידה שאנחנו הורים לילדים קטנים, האם זה משתלם מול מחיר צהרון), לעתים אפשר להוסיף עבודה בבקרים או בערבים. ימי הקורונה לימדו אותנו רבות גם בתחום זה. כולנו פגשנו את העצמאים, שכאשר ההכנסה שלהם נפסקה בבת אחת, עברו לעבוד במשלוחים ובעבודות מזדמנות אחרות, העיקר להמשיך להכניס כסף.

מיפוי חובות והלוואות:
כאשר בדקנו את ההוצאות ואת ההכנסות, הגיע הזמן לבדוק את החובות שלנו. גם בעניין ההלוואות והחובות של משק הבית ניתן לערוך שינויים, אבל הם יכולים לבוא רק אחרי שבנינו תכנית עבודה ותקציב מאוזן.

מיצוי זכויות:
חשוב מאוד לבדוק אם אנחנו זכאים לזכויות מסוימות או הקלות במס. ניתן לבדוק זאת באתר “כל זכות” או באתר של ביטוח לאומי. תתפלאו לדעת כמה אנשים זכאים להחזרי מס ואינם מודעים לכך, לא תמיד רשויות המס מעדכנות אותנו.


עכשיו, אחרי שערכנו את התקציב המשפחתי אנחנו יכולים להיות ערוכים לכל מצב שיגיע.


הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

2 תגובות
  1. עירית+לנדסברגר אמר/ה

    תודה על היעוץ, אני גימלאית, והבינותי שעליי לשבת ולהכין טבלה מסודרת יותר, על מנת להבין את החישובים הכלכליים שלי ביתר דיוק. תודה רבה. ❤🙏

  2. רושית כהן-אדיריעוץעסקי פיננסי אמר/ה

    בהצלחה רבה עירית.
    אני פה במידת הצורך לסיוע וליווי