דיור מוגן – מובייל

יגאל חלי: "במשך 15 דקות נשכו אותי כלבי הפיטבול בנחל שיח" – ריאיון במחלקה לכירורגיהפלסטית

חודש אחרי שהותקף יגאל חלי, תושב חיפה ע"י שני כלבים בוואדי שיח, הוא עדיין מאושפז בבית החולים רמב"ם, מרותק למיטתו, סובל מכאבים, ופגוע פיזית ונפשית. הוא מזהיר את תושבי חיפה: הכלבים ובעל הכלבים עדיין מסתובבים חופשי.

זה היה יום שני 17/7/17 עוד יום שגרתי בחייו של יגאל חלי, תושב שכונת נווה דוד הסמוכה לוואדי שיח. חלי, שרגיל לטייל לעיתים קרובות בבקרים בוואדי שיח באזור "בוסתן חיאט" היפה והמוכר לא חשב שאותו בוקר יסתיים כפי שהסתיים.

חלי, הגיע לאזור, ועלה לבוסתן חיאט בו הוא אוהב לטייל ורואה בו מקום טבע יפה, כשהוא לובש מכנסיים קצרים וסנדלים. כאשר נכנס לבוסתן, קפצו עליו שני כלבים מסוג פיטבול בצבע חום בהיר 'קרם' עם פס לבן על הפנים והתחילו לתקוף אותו.

ריאיון וידאו שצולם במחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם

חלי, מתאר את רגעי האימה בראיון לחי פה:

איך שאני נכנס לבוסתן שני כלבים מסוג פיטבול מאומנים לקרב קפצו עליי, תפסו אותי אחד ברגל שמאל ואחד ברגל ימין והתחילו לנשוך אותי. בהתחלה חשבתי שהם מתקרבים ורוצים לשחק איתי, אבל פתאום קפצו והתחילו לנשוך אותי. נסיתי להדוף אותם ביד ימין וביד שמאל אבל נשכו אותי בשתי הידיים ונלחמתי איתם בסביבות רבע שעה, תוך כדי שאני צועק בערבית "תעזרו לי" – "תעזרו לי" אני הולך למות. אז הגיע בעל הכלבים (בחור כבן שלושים מבנה גופו רזה וצבע עורו בהיר) ושחרר אותם ממני. ביקשתי שיזמין אמבולנס ויפנה אותי לבית החולים אבל במקום לעשות זאת הוא לקח את עצמו ואת הכלבים וברח. הוא עלה לכיוון הבוסתן למעלה ונעלם. באפיסת כוחות ירדתי מהבוסתן לכיוון הכביש הראשי, חבול, יחף, ומדמם ואני ממשיך לצעוק בערבית ובעברית תעזרו לי".

נחל שיח – שלט שתלו תושבי השכונה. (צילום – נגה כרמי)

"הגעתי לכביש הראשי וביקשתי מאנשים שיעצרו לי ויפנו אותי לבית החולים אבל אף אחד לא עצר ועזר. ככל הנראה פחדו מרוב שדיממתי. כך היה עד שהגיע איש של בזק. הוא עצר, השכיב אותי בתוך האוטו והעזיק אמבולנס יחד עם המשטרה. ברגע שהגיע האמבולנס וניידת משטרה, ביקשתי מהשוטרים שיתפסו במהירות את בעל הכלבים, בעודו בקרבת מקום. עם הגעתי לבית החולים, טיפל בי ד"ר יניב, שהוא מלאך, יחד עם שלוש רופאות מתמחות, חיטאו לי את הפצעים, טיפלו בי וחבשו אותי ומאז אני מאושפז במחלקה לכירורגיה פלסטית.  אני ממשיך לסבול. כל לילה אני סובל ומתקשה לישון אחרי שראיתי את המוות בעיניים. נותנים לי מורפיום להירגע וזריקות – לא פשוט לעבור את זה".


ליגאל חלי, יש בקשה אחת:  להיות הקורבן האחרון, ושתהיה החמרה בענישה כנגד בעלי כלבים מסוכנים.


"אני רוצה להיות הקורבן האחרון" אומר חלי, "הגיע הזמן למנוע הארעות של תקיפות מסוג זה. יש בי כעס שאף נציג מהעירייה או הוטרינר העירוני לא הגיעו לשאול לשלומי או לברר מה קרה לי. פקחי העירייה יודעים לתת דו"חות לפודלים שעושים קקי, אבל פיטבולים שתוקפים הם לא יודעים למצוא את הבעלים שלהם".

"אני פונה לכל המטיילים ומזהיר אותם ואת הילדים ואת תלמידי בתי הספר שיגיעו לשם רק עם מדריך עם נשק או עם גז פלפל ואפילו מזהיר שלא יתקרבו לשם עד שהעירייה תטפל בזה. יש להחמיר עם בעלי הכלבים ,ותקיפה נוספת מראה על זלזול של העירייה והמשטרה בחיי אדם שלא בודקים את המצב הזה".

חלי, מודה לכל צוות המחלקה בה הוא מאושפז מזה חודש ולעומד בראשוה פרופ' יהודה אולמן, אשר מטפלים בו במסירות  24 שעות ביממה.

הכתבה המקורית בה דיווחנו על המקרה:

דיור מוגן – רחב

מעיריית חיפה נמסר לחי פה בתגובה:

"השירות הווטרינרי בעיריית חיפה מתייחס ברצינות ובחומרה רבה למקרה התקיפה. מיד לאחר האירוע שוחח נציג השירות הווטרינרי עם מר יגאל חלי ועם אמו ועל פי התיאור אותו מסרו קיימו מפקחי השירות סיורים אינטנסיביים בוואדי שיח ובשכונה הסמוכה לו בניסיון לאתר את הכלבים התוקפים. במקביל נערכו שיחות עם בעלי כלבים המתגוררים בשכונות הסמוכות. סיורים ופעילויות שונות לאיתור הכלבים התקיימו גם עם משטרת ישראל והן תמשכנה הן באזור והן באזורים מרוחקים יותר. אנו חוזרים ופונים לציבור הרחב בבקשה לסייע בכל מידע שיש בו להוביל ללכידת הכלבים".

 

מהמשטרה נמסר לחי פה:

"משטרת ישראל רואה בחומרה את הארוע. מייד עם קבלת הדיווח נשלחו צוותים לסריקות באזור לצערנו ללא תוצאות.  נגבו עדויות בשטח ומהקורבן, שילבנו את חוקרי הזיהוי הפלילי בחקירה כבר בתחילתה. אנו פועלים בשיתוף עם העייריה. כל מידע שנכנס נבדק  ובוצעו צווי חיפוש שהוצאו בשיתוף פעולה עם הוטרינר, בשלב זה ללא תוצאות. אנו נמצאים בקשר עם נציגי השכונות באזור וכל נתון שמגיע גם לקווי ה- 100 של משטרת ישראל מתורגם לפעילות מבצעית על מנת למצותו ולאתר את בעלי הכלבים. החקירה ממשיכה".

 

 

 

דיור מוגן – רחב

לא ניתן להגיב