בעתירה מבקשות הרשויות מבית המשפט לבטל את הוראות התכנית המאפשרות להרחיב את בתי הזיקוק ולקבוע כי בפרסום התכנית לכתחילה לא נכלל אזכור תוספת זכויות להרחבת בתי הזיקוק ועל כן לא ניתן לאשר את התוכנית ככוללת תוספת זכויות.
כן נאמר בעתירה בין היתר: "לאור הרגישות הרבה, הסיכונים הפוטנציאלים, ההשפעה המשמעותית על איכות הסביבה ובריאות הציבור, חוסר הוודאות ומאידך הרחבה שיטתית של המידע העומד לרשות מקבלי ההחלטות ככל שעובר הזמן, אין לאשר באופן עקרוני הרחבה של בתי הזיקוק, בוודאי לא בשיעור הבלתי מבוטל שאושר בתוכנית זו, מבלי שידוע מהם המתקנים שמבקשים להקים ומבלי שמתקיים לגביהם דיון תכנוני על כל המשתמע (תסקירי השפעה על הסביבה, התנגדות, מנגנוני הערר הפנימיים וכו')".
בנוסף, עותרת עיריית חיפה כי בית המשפט יורה על קביעת חובת הגשת תוכנית מפורטת כתנאי להקמת כל מתקן חדש שהינו מתקן ייצור או מתקן זיקוק כך שתבוצע בחינה קונקרטית להקמת כל מתקן לגופו, בחינת מאפייניו, זיהום האויר הכרוך בהפעלתו, מידת החשיפה ופוטנציאל הנזק ותינתן לציבור זכות התנגדות והגשת ערר. בלב העתירה מונח העיקרון עליו עומדת העירייה בתוקף והוא, כי התוכנית תגדיר ותחייב צמצום בהיקף הפליטות, כושר הזיקוק וכושר הייצור הקיימים כיום במתחם בזן בכללותו, ביחס למצב הקיים כיום ובייחוד לאור הנתונים המוצגים על ידי המשרד להגנת הסביבה כי בז"ן הוא המפעל המזהם ביותר במפרץ חיפה.
בתי הזיקוק שהוקמו בתקופת המנדט הבריטי, הוגדרו בשנת 1938 ע"י הנציב העליון כשטח אקס טריטוריאלי ובהתאם לכך, פעלו עד לשנת 2005 מבלי שהיו כפופים לדיני התכנון והבנייה. בראשית שנות האלפיים בוטל מעמדם הייחודי והם צורפו בשנת 2005 לשטח המוניציפאלי של עיריית חיפה. שנה קודמת לכן החלה בז"ן לקדם תכנית להסדרת המתחם בכללותו. התכנית אושרה כאמור ע"י הוועדה הארצית לתכנון ובנייה וועדת המשנה לעררים של המועצה ב – 11.7.2016. בעקבות החלטה זו ועל רקע נתונים חדשים אודות עודפי תחלואה במפרץ שלא היו ידועים בעת הדיונים בפני ועדת הערר, פנתה עיריית חיפה בבקשה לקיים דיון חוזר בהחלטת ועדת הערר.
המועצה הארצית נענתה לבקשה ובדיון החוזר בו השתתף ראש העיר יונה יהב, אשר טען גם בשם הרשויות המקומיות השותפות לעתירה, החליטה המועצה על צמצום היקף ההרחבה מ – 20% ל – 5% . עיריית חיפה, הרשויות המקומיות השותפות לה בעתירה והארגונים הסביבתיים סבורים כאמור כי בצמצום זה אין די ויש לאסור על כל הרחבה של בתי הזיקוק ובניית מתקני יצור, זיקוק ומכלים שלא ניתן לדעת את פוטנציאל הזיהום הגלום בהם.
ראש עיריית חיפה, יונה יהב: "אנו דורשים מהממשלה וכל מוסדות התכנון לפעול לצמצום מיידי בהיקף המתקנים המזהמים והקטנת זיהום האוויר. אנו סומכים את ידינו על בית המשפט כי יבטל את הוראות התכנית שיכולות להוות פגיעה בבריאותם ושלומם של כמיליון תושבי מדינת ישראל. נמשיך להיאבק בתקיפות ובנחישות כנגד כל פעולה אשר תפגע באיכות חייהם של תושבי מטרופולין חיפה. לא נסכים להרחבת בז"ן ולו במטר אחד נוסף".
ראש מועצת קריית טבעון, דוד אריאלי: "מועצת קרית טבעון מתנגדת נחרצות להגדלת אחוזי הבניה של בז"ן. הרחבת בז"ן עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לבריאותם של כל תושבי הסביבה, לפגוע באופן חד משמעי באיכות חייהם של תושבי קרית טבעון ואנו נעשה כל שניתן על מנת למנוע זאת".
ראש עיריית נשר, אבי בינמו: "החלטנו לשלב יחד כוחות כי מדובר בתוכנית בעלת משמעות מרחיקת לכת מבחינת איכות הסביבה, בריאות הציבור ועתיד האזור. אנחנו בעד תעשייה, תעסוקה ופיתוח אזורי, אנחנו גם מחויבים לגלות אחריות ולדאוג להמשך פרנסתם של העובדים אך הכל בכפוף לאישור ובדיקת כל מתקן ומתקן ועמידתו בתנאי תקן ובטיחות מהמחמירים ביותר שקיימים וזאת למען בריאות וטובת התושבים".
ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ: ״אנו דורשים הסדרה כוללת בנושא הרחבת בז"ן באופן שיאפשר הקמת מתקנים בטיחותיים ושמירה מקסימלית על איכות חיי התושבים. כל מפעל חדש שיצטרך לקום במסגרת מתחם בזן יהיה חייב לפעול במסגרת תכנית נפרדת, תוך בדיקה קפדנית של כל גורמי התכנון והרגולציה. אני מקווה כי בזן אכן יפעלו בהתאם להסכמים עימם".
ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי: "אני מתנגד להרחבת שטחי הפעילות של התעשיות המזהמות. על בז"ן לשדרג ולהחליף את המתקנים הישנים וטוב יעשו אם יתמקדו בכך. אנו נאבקים על חייהם ואיכות חייהם וסביבתם של תושבינו".
ראש המועצה האזורית זבולון, דב ישורון: "המועצה האזורית זבולון מציבה בראש סדרי העדיפויות את תחום איכות הסביבה ולכן, מצאה לנכון להצטרף לעתירה המבקשת לחייב את בז"ן לפעול להפחתה משמעותית של הזיהום כתוצאה מהפעילות במתקניה".
לא ניתן להגיב