לפני 11 שנה פרצה מלחמת לבנון השנייה, שהתחילה בנפילה של טילים בחיפה (בסטלה מאריס ובתחנת הרכבת). בימים הבאים נפלו עשרות רבות של טילים בחיפה, חלקם באיזורים פתוחים וחלקם פגעו פגיעה ישירה בבתים בעיר. לאורך כל המלחמה המשיכה העירייה לספק לתושביה את כל השירותים על מנת לאפשר לתושבים בשגרת חייהם לצד טיפול מהיר ומידי בכל האתרים בהם נפלו טילים. על מנת לתת לתושבים תחושת ביטחון הנחה ראש העיר לתקן כל נזק [לרבות מבנים פרטיים] באופן מידי, גם לפני שהתקבל תשלום מהמדינה.
| התגברות האיומים על חיפה
על פי ההערכות של גורמים ביטחוניים, במידה ותפרוץ מלחמה נוספת ויפלו טילים על חיפה, שכיחות הטילים תהיה גדולה ממה שהיה בעיר במלחמת לבנון השנייה. ההערכה היא שבשנים שעברו השתפרו היכולות הארטילריות של ארגון הטרור חיזבאללה, והצפי הוא לנפילות של עשרות רבות של טילים מדי יום, מה שמצריך היערכות שונה מזו שהתאימה למלחמה הקודמת.
| טיפול בקשישים ומוגבלים
אחת הבעיות הקשות איתה מתמודדת העירייה היא הטיפול בקשישים ומוגבלים ברגע שפורצת מלחמה. בחיפה יש אחוז גבוה של אוכלוסייה מבוגרת, שחלקה מתפקדת באופן מלא ויכולה לדאוג לעצמה באופן עצמאי. יחד עם זאת, יש גם אוכלוסייה של קשישים ובעלי מוגבלויות בכל הגילאים, שאין להם אפשרות להגיע באופן עצמאי למקלט ובנוסף, אין להם גם אפשרות בחלק מהמקרים לדאוג לעצמם לאוכל, שתייה ושאר השירותים הנדרשים. במלחמת לבנון השנייה מתנדבים ועובדי רווחה הגיעו לבתי קשישים ומוגבלים עם סלי מזון, כיון שבימים הראשונים החנויות היו סגורות והיה קושי גדול להסתובב ברחובות. בנוסף, קשישים שביום יום מקבלים מנות מזון מארגונים שונים בעזרת מתנדבים, ישבו בבית ללא מזון, כי המתנדבים התקשו להגיע בגלל המלחמה. מה שסייע להגיע לכל אחד מהקשישים הוא העבודה של אגף הרווחה, שממפה את הקשישים ובעלי המוגבלויות בעיר על מנת לסייע להם, בכל פעם שיש צורך.
| מרכזים שכונתיים לילדי העיר
זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, פתחה העירייה מרכזי הפעלה לילדים בשכונות שונות של העיר. מרכזים אלו שרתו למעלה מעשרת אלפים ילדים מחיפה ומכל ערי הסביבה.
מיד לאחר סיום המלחמה הפיקה העירייה חוברת לקחים עבת קרס מאירועי המלחמה. הפקת הלקחים מתייחסת הן לפעילות העירייה והן לפעילות כל יתר הגורמים שהיו אמורים לקחת חלק במתן סיוע ולספק שירותים לתושבי העיר.
| אחריות על השטח
היערכות העיריה לשעת חירום מבוססת כיום על ניסיון מלחמת לבנון השנייה על פיו העירייה הנה הגורם האחראי על ניהול העיר בחירום ואליה יופנו בשעת חירום כל פניות התושבים. לאורך לקחים אלו גיבשה העירייה מערך חירום עירוני בשיתוף עם משטרת ישראל, צה"ל, כוחות החילוץ וההצלה ורשות החירום הלאומית – על פי תרחישי ייחוס שנקבעים על ידי פיקוד העורף. בתוך כך גיבש אגף הביטחון בעיריית חיפה תפיסה מבצעית חדשה להפעלת העיר בחרום. במסגרת זו חולקה העיר ל-6 חבלים שכל אחד מהם יופעל בשעת חירום באופן עצמאי. החבלים ינוהלו ע"י צוותים מקצועיים המורכבים מכוח חילוץ של פיקוד העורף, משטרת ישראל, האגפים הביצועיים בעירייה ונציגי מערכת הרווחה, האגף לפניות ציבור ואנשי מקצוע נוספים.
| מרכז לניהול משברים
על מנת לאפשר לכל אלה לפעול בתנאים אופטימליים בכל מצב הקימה העירייה מרכז חדש לניהול משברים שישמש את מערך החירום העירוני וכוחות החילוץ וההצלה בשעת חירום. המרכז נבנה כחלק מיישום לקחים ומסקנות אותן הפיקה העירייה בעקבות מלחמת לבנון הבנייה ובשורה של תרגילים ודיונים שנערכו בשיתוף פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית. המרכז מתוכנן לתת מענה לתרחישי מלחמה ואסונות טבע המאיימים על העיר ולהבטיח את יכולת העירייה להמשיך ולספק שירותים גם בתנאי משבר. שטח המרכז כ – 600 מ"ר והוא כולל בין היתר: חדר מבצעים אשר ייואש ע"י אנשי כוחות הביטחון וההצלה וראשי הנהלת העירייה. בחדר המבצעים הותקנו מערכות מולטימדיה המתקדמות ביותר, מערכות קשר שיאפשרו תקשורת בין כוחות הביטחון והחירום גם במקרה בו קווי הטלפון יקרסו.
בצמוד לחמ"ל הוקמו חדרי מבצעים ודיווח ובצמוד להם הוקמו חדרי המכלולים של פיקוד העורף, משטרת ישראל, מד"א, כיבוי אש והמוקד העירוני 106 הכולל עשרות עמדות למוקדנים שייתנו מענה לציבור הרחב בכל שעות היממה. במקביל, רכשה העירייה שני רכבי פיקוד עירוניים מתקדמים המצוידים במערכות תצפית, מחשוב ותקשורת שיאפשרו העברה וקבלת מיידע מכל אתר ברחבי העיר.
בין המערכות שפותחו עבור עיריית חיפה: מערכת שליטה ובקרה לניהול משברים, המבצעת אינטגרציה של נתונים בזמן אמת המועברים למנ"מ בין השאר באמצעות מערכת תצפית ייחודית. המערכת כוללת עזרי שליטה המאפשרים לצוות הניהול העירוני לגבש תמונת מצב עדכנית בכל נקודת זמן. המנ"מ נעזר במאגר הנתונים הממוחשב של מנהל ההנדסה אשר כולל בין היתר את כל תיקי הבניין בחיפה ונתונים נוספים ממאגרי המידע העירוניים המספקים לצוותי החילוץ נתונים חיוניים על המבנה והדיירים המתגוררים בו.
| המורים ממשיכים להיות עם יד על הדופק גם במלחמה
מערכת נוספת אשר פותחה כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה היא מערכת הלמידה מרחוק המופעלת כיום בשגרה ומאפשרת מעבר מידי ללימודים מהבית בזמן חירום. כלי נוסף, העומד לרשות המרכז לניהול משברים הוא רכב פיקוד עירוני המצויד במערכות תצפית ומחשוב עצמאיות.
בנוסף הקימה העירייה בעקבות מלחמת לבנון השנייה את מערך "חוסן" אשר מרכז את נושא הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום ותפקידו להקים בין היתר: מרכזי קליטה, טיפול באוכלוסייה, טיפול במצבי חרדה, חלוקת תרופות, טיפול בקשישים וכדומה. כיום משמשת התוכנית מודל כלל ארצי מופעלת על ידי מערכת הרווחה של עיריית חיפה, בשיתוף משרד הבריאות וארגוני החירום והצלה בעיר, פיקוד העורף ומשטרת ישראל.
במקביל פיתחה העירייה מערכת העברת מידע לציבור באמצעות כל האמצעים הקיימים: כך למשל באסון הכרמל עשתה עיריית חיפה שימוש בתקשורת המקומית והארצית, הודעות מוקלטות, מסרונים, אתר האינטרנט העירוני, רשות חברתיות אותן פיתחה העירייה ואמצעי כריזה. במהלך השריפה הקימה העירייה מרכז תקשורת ששימש את הרשתות השונות. לאור לקחי השריפה רכשה העירייה אולפן נייד חדש.
| אתר חי פה מהווה מרכיב חשוב בקשר עם התושבים בעת משבר
אתר חי פה, על רשת ההפצה הגדולה שלו, מתפקד גם הוא בעת משברים כאשר מצד אחד האתר קולט דיווחים מהתושבים ומהצד השני האתר במידע חיוני. האתר שולח הודעות "פוש" באמצעות הוואטסאפ האדום. וכן ברשתות החברתיות.
| האם תושבי העיר ממוגנים?
ביח"ד שנבנו בשנים האחרונות יש הקפדה על בניית ממ"דים. בחלק גדול משכונות העיר יש מקלטים משותפים בבניין. הבעיה היחידה בעיר היא עם מספר שכונות בהן יש מקלטים משותפים, שנקבע כבר שהם מסכנים את התושבים, כיון שאין מספיק זמן מרגע האזעקה ועד נפילת הטילים על מנת להגיע אליהם.
יש לציין כי כיום העירייה עושה כל שניתן על מנת לאפשר לתושבים המעוניינים בכך לבנות ממ"דים. יחד עם זאת, יש עדיין שכונות בעיר בהן לתושבים אין ממ"דים בדירות ובנוסף אין גם מקלטים בכל בניין. בשעת חירום תושבים בשכונות אלה אמורים לרוץ מביתם למקלט ציבורי. החשש הוא שהמקלט עלול להיות נעול או במצב שלא מאפשר שהות ארוכה בתוכו.
| מקלטים ציבוריים
מערך החירום של עיריית חיפה כולל 104 מקלטים ציבוריים. עם זאת, חשוב לציין כי מאז מלחמת המפרץ נבנים מקלטים ציבורים בישראל 1991 לא מוקמים יותר מקלטים ציבוריים שכן הזמן בין ההתראה לבין נפילת הטילים אינו מאפשר הגעה למקלטים כפי שהוכח באופן הטראגי ביותר במלחמת לבנון השנייה כאשר רבים מאלו שנפגעו היו בדרכם למלקטים אך לא הצליחו להגיע אליהם. בעקבות שינוי מדיניות זו מוקמים כיום בכל הבתים החדשים מרחבים וחדרים מוגנים.
כל אלה מתורגלים מספר פעמים בשנה במסגרת מערך האימונים השנתי של פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית. בתרגילים אלו נבחנים תרחישים מבצעיים ומבוצעים תרגילי שטח שכוללים בין היתר חילוץ ופינוי נפגעים, קליטת מפונים, חלוקת מים, אזעקות, תורגלה ירידה למקלטים במוסדות החינוך ותורגל מערך המידע לציבור.
לא ניתן להגיב