"מיכל אמוניה " – כאן או לא ?

האם תם עידן מיכל האמונייה במפרץ חיפה? האם ראש העיר כבר יושב על הגדר ומכין את פינוי המיכל ממסלול הטיסות שלו לטברנה ביוון?

מבזקי וואטסאפ

טור דעה


בשבועות האחרונים כולנו עקבנו בדריכות אחרי המשפט הגדול שמתנהל בין חיפה כימיקלים לבין עיריית חיפה ועמותת "צלול", והנה "פוף" – הכל נדם. האומנם מישהו נרדם שוב על משמרתו? ואולי זה רק נדמה לנו?


ביושבי עם חברי הפורום ע"ש ד"ר עזרא נוריאל למניעת אסונות המוניים, הבנתי כי מפעל חיפה כימיקלים בערבון מוגבל הצליח לבסס את מעמדו בישראל כספק יחיד של משק האמוניה בישראל.

איך ייתכן שסיטואציה שכזו נולדה מתחת לאפינו מבלי שנבין שזו תוביל למציאות המוטרפת הנוכחית?  זו מציאות שמשביתה עשרות מפעלים ברחבי הארץ בגלל הפסקת אספקת אמוניה מן היבוא הבלעדי ע"י חברת חיפה כימיקלים, כשהסיבה היא ריקון מיכל-האמוניה שבאחריותה בצו בית-המשפט.

מיכל האמוניה ושובר הגלים של נמל המפרץ. צילום – חי פה

 

צו הריקון ניתן לאחר שהוכרה סוף-כל-סוף מסוכנותו של המיכל היחידי הקיים בישראל כתחנת ביניים בין אניית האמוניה לבין הצרכנים. וכך נעצרה פעילות המיכל במפרץ חיפה, לאחר שזו נידונה באינטנסיביות לא-אופיינית במערכת-המשפט בכל הערכאות !

כללית מוקדים ייעודיים לבדיקות מעבדה WB

 

המועצה התעשייתית

וכעת, הנאפשר לממש כך גם את שאיפתם המוצהרת אך התמוהה של משרדי-ממשלה שונים להקים שוב "מועצה אזורית תעשייתית" במפרץ חיפה, מועצה שעלולה רק להנציח את מעמדם של תעשייני-האמוניה ואחרים במפרץ כאותה "מדינה בתוך מדינה", שתזלזל בסכנות הנשקפות ממנה לתושבי חיפה ולערים הסמוכות, ותעקוף את ה"רגולציה" הרופסת של רשויות-האכיפה במדינה בכלל ובחיפה בפרט ?

בחודשים אלה מנסה עיריית חיפה לגייס את כל כוחותיה על מנת לעצור את התופעה המונופוליסטית הזו, ולהחזיר את כולם לפרופורציות הנכונות.

 

מה עם צו הריסה?

על אף זאת, איך זה שבינתיים טרם הורתה עיריית חיפה על הריסת מיכל-האמוניה המסוכן כל-כך, לטענתה, למרות שהוא לא נמצא ראוי להיתר-בנייה במשך 32 השנים למן הקמתו ?!  על כך, שרק כעת נאלצת חברת חיפה כימיקלים להתמודד מול העירייה ופרקליטות-המדינה במשפט פלילי על פעילות מכל-האמוניה  ללא רישיון-עסק במשך כל התקופה הנ"ל, נאמר:  "טוב מאוחר מאשר אף-פעם"…

 

האמוניה והמשק

כיצד התפתחה המלחמה הנ"ל בין חיפה-רבתי לבין פעילותו של מערך-האמוניה של 'חיפה כימיקלים' – ממתקנים לייצור אמוניה  מנפטא של בתי-הזיקוק ב"דשנים" ועד ליבוא אמוניה באניות-מיכל ואחסונה במיכל ענקי של אלפי טונות בכל חודש:

אמוניה היא חומר-גלם המשמש את המשק ואת התעשייה לקירור מזון, תרופות, מתקנים ותהליכים שונים וליצירת מיגוון של מוצרים, שעיקר כמותם דשנים לחקלאות, ואלה מיועדים ברובם ליצוא.

עד שנות ה- 60' של המאה שעברה הייתה תשלובת של ייצור אמוניה ותוצריה חלק בלתי-נפרד מהמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, שהיו בבעלות הממשלה מאז הקמת המדינה. אחרי מלחמת יום-הכיפורים החל תהליך של פירוק תשלובת תעשיות-הנפט בחיפה, תוך הפרדה והפרטה של המפעלים והעברת הידע המקצועי של מומחיהם, שהצטבר ופותח למן תקופת המנדט ועל חשבון המדינה, לבעליהם הפרטיים ולתאגידיהם, כשההפרטה מואצת בשנות ה- 80'.

כשבשנת 1985/87 נמכרה חברת חיפה כימיקלים לאריה גנגר ולמשולם ריקליס במחיר מציאה כמונופול של יבוא אמוניה זולה יחסית, הופסק ייצור אמוניה במפעל "דשנים" (כי"ל) הסמוך, מאז ועד היום. רק אחרי מלחמת לבנון השנייה, כשטילי חיזבאללה איימו על מכל-האמוניה ועל אניית-האספקה שלו, נמכרה השליטה ב'חיפה כימיקלים' ליזמי-נדל"ן יהודים מחו"ל, האחים טראמפ, שניסו אחרי כמה שנים בעייתיות ורצופות הליכים מינהליים ומשפטיים נגד מכל-האמוניה, למכור את החברה הלאה לסינים, לפני זמן לא רב.

אניית אמוניה פורקת למיכל האמוניה – מסוף הדלקים – נמל חיפה. (צילום: חי פה בשטח)

הרגולטורים בעצימות נמוכה

עם הפרטת המפעלים, הידע המקצועי החיוני לרגולציה אמינה ויעילה של משק האמוניה עבר מרשויות המדינה (קרי: המוסדות הרגולטוריים, כגון: משרדי הבריאות, הפנים והגנת-הסביבה, פיקוד-העורף והמטה לביטחון לאומי) אל ידיים פרטיות, וכך נותרו הרגולטורים הממשלתיים דלים במומחים מקצועיים. כתוצאה מכך, אין למעשה רגולציה ממלכתית אפקטיבית של התעשיות הכימיות, לרבות אלה הקשורות באמוניה.

היעדר כוחות מקצועיים, החיוניים לקיום אכיפה רגולטורית של כללי הבטיחות בניהול חומרים מסוכנים, נאלצת עיריית חיפה, כמעט לבדה, להוביל את המאבק לסגירת מיכל-האמוניה המסוכן ביותר, כשלידה מסייעים מומחים מקצועיים מתנדבים, שאינם פקידי-ממשלה.

שקלול המידע והתובנות הנ"ל מראה, שבידי הציבור המאוים ע"י מערך-האמוניה הנוכחי ובסמכות המחלקה המשפטית של עיריית חיפה קיים הכוח להגיש בקשה לבית-המשפט להוציא צו-הריסה מיידי למכל-האמוניה המסוכן, ו/או למניעת כניסה של אניות-אמוניה לנמל חיפה.

 

יש בכלל ביטוח?

אחת השאלות המטרידות את המומחים, ושאמורה להטריד את הציבור בכללו זה זמן רב היא: האם יש לחברת חיפה כימיקלים בע"מ ביטוח, שייתן פיצוי על המוני הרוגים ופצועים קשה, בעת אסון-פתע רב-נפגעים (אפר"ן), שייגרם בהכרח מפגיעה קשה במערך-האמוניה  המסוכן כל-כך שבנמל חיפה; או שמא מישהו סומך על שיפוי מאת מס-רכוש לבדו?

 

פתרון האיזוטנקים

למיטב הבנתי, בימים אלה דנים בפתרון ה"איזו-טנקים" של אמוניה כתחליף למיכל המסוכן, שאמור להתרוקן עד תומו בהנחיית בית-המשפט והמשרד להגנת-הסביבה, ולהתפנות מנמל חיפה. לאחרונה ניתן להבחין במאמצים שעושה אפילו הנהלת 'חיפה כימיקלים' ליישם פתרון זה, אם-כי היא לא נדרשה לכך במפורש ע"י בית-המשפט העליון, ולמרות הסתייגותו התמוהה של המשרד להגנת-הסביבה מבטיחות איזו-טנקים; זאת, תוך כדי חיפוש שטחי-אחסון לאיזו-טנקים הללו באזורים בני-מיגון.

פתרון האיזו-טנקים יבטל את המונופול  של חיפה כימיקלים על יבוא-אמוניה, שנשתמר עד כה באמצעות המיכל הארצי היחידי שבחיפה. ביטול המונופול הזה אמור להגדיל מאוד את מיגוון מקורות הפרנסה בתעשייה ובתחומים אחרים, ברגע שיוסרו מעליהם איום הפגיעה במיכל האמוניה המרכזי והשלכותיו.

עיכוב היתר-הרעלים והיתרים אחרים ע"י המשרד ל"הגנת-הסביבה" ואחרים המסתייגים בכל מיני תירוצים מאיזו-טנקים, שהם אמצעי בטיחותי, תקני, יעיל ומקובל זה שנים בכל העולם וגם בישראל להובלת אמוניה, – זהו אבסורד שאין שני לו !!!

 

אחרי האמוניה – הזיהום

כשיבינו כולם שאפשר לקרוא "קדיש" על מונופול האמוניה, אז נוכל לעבור מפרשה זו להתגייסות נחושה לצמצום הזיהום התעשייתי סביב חיפה ולהשיבה לעצמה, לעיר תוססת ונושמת.

ובינתיים, כבוד ראש העירייה, אנא חכה קצת עם הטיסה ליוון עד שתשלים את משימתך הנוכחית: בסך-הכול סילוק מיכל אמוניה אחד – מה שעד כה קידמת בהצלחה ראויה לשבח!

 

"אז שלא יעבדו עלינו בעיניים !"

 

שוש קולין לימוד אנגלית מונפש 700 על 100
הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB

כתבות נוספות עוד מאותו הכתב

תגובות

בטעינה...