השבוע אנו מציינים את שבוע ההוקרה למערך המילואים, שבוע בו אומרים תודה ומוקירים את משרתי המערך אשר מדי חודש מניחים את חייהם האזרחיים בצד, לובשים מדים, ויוצאים לתרום ולשרת את מדינתם.
אחד מאותם מילואימניקים הוא רס"ר משה גנץ, בן 67 מקריית אתא, אב לשלושה ילדים וסב ל 10 נכדים.
משה הוא יליד רומניה, להורים יוצאי שואה, שכל אחד מהם איבד חלקים נרחבים ממשפחתו. הוא עלה ארצה בשנת 1962, כשהיה בן 12.
משה הוא יליד רומניה, להורים יוצאי שואה, שכל אחד מהם איבד חלקים נרחבים ממשפחתו. הוא עלה ארצה בשנת 1962, כשהיה בן 12.
"התגייסתי בשנת 1968 לחיל ההנדסה הקרבית, עברתי את כל מלחמת ההתשה בקו בר לב. זה היה בשבילי אירוע משמעותי, קו קשה מאד של הנחת מוקשים. רציתי להיות בחיל ההנדסה כי זה אתגרי, התעסקות עם טכנולוגיה. אני באופי שלי איש מאד טכני, ומצאתי את מקומי שם. כמו כן, ממש שמחתי להיות לוחם וראיתי בזה שליחות. נפצעתי במלחמת יום הכיפורים בתאונה, ולאחר מכן, בשנת 2005, נפצעתי שוב פעם באימון שדה, לקראת קו"הוא מספר על ההיסטוריה הצבאית שלו.עשיתי מילואים ביהודה ושומרון. כל החיים הייתי לוחם, כשהייתי בן 40 הייתי צריך להפסיק את המילואים אבל החלטתי להמשיך ולהתנדב. מאז אני משרת כנהג חפ"ק" .
משה קיבל תעודת הצטיינות מעוצבת הגליל ואות מצטיין פלוגתי במבצע 'צוק איתן', ומגיע ראשון בכל פעם שנקרא לשירות. "אני עולה על האופנוע ומגיע. לעשות מילואים זה קודם כל כיף שאני יכול לתרום ושאני רצוי, אין הבדל ביני לבין כל אחד אחר בגלל הגיל, בלי הנחות ובלי שום דבר. אני עושה את המילואים מתוך אהבה אמיתית לארץ ומתוך ציונות, אני מאמין שיש עוד הרבה אנשים כמוני שרוצים ויכולים לתרום למדינה".