כיצד מונעים עבריינות ברשת ומתמודדים עם תוכנות כופר וסחיטה?

מה היא עבריינות ברשת, מתי נחשבת לעבירה פלילית, ההשלכות על עובר העבירה ועל הקורבן, וכיצד מונעים אותה? כיצד מתמודדים עם תופעת תוכנות הכופר "סקריפט וול" והסחיטה ברשת "העוקץ המרוקאי"?

הכל בראיון מיוחד לחי פה עם עו"ד משה טברו, אחראי תחום ליטיגציה בסניגוריה הציבורית בחיפה, פקד נעמה סויסה, ממלאת מקום קצין סייבר במחוז חוף, ורס"ב רגב אילן חוקר מחשב מיומן במשטרת ישראל.

תופעת העבריינות ברשת היא תופעה חדשה יחסית שהתפתחה בשנים האחרונות עם ההתקדמות הטכנולוגית בה נעשה שימוש באינטרנט או בטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד, או לתקוף אדם יחיד או קבוצה שיכולה במקרים רבים להוות עבירה פלילית.

עו"ד משה טברו, אחראי תחום ליטיגציה בסניגוריה הציבורית בחיפה וחבר ועד בלשכת עורכי הדין מחוז חיפה ומרצה בבתי ספר במסגרת פרויקט "פרטי באופן ציבורי" של משרד המשפטים להעלאת המודעות בקרב בני הנוער למניעת תופעת העבריינות ברשתות החברתיות, מסביר בראיון לחי פה: "כשאנחנו מדברים על עבריינות ברשת אנחנו צריכים להבין דבר אחד, כאשר המחוקק חוקק חוקים הוא ראה לנגד עיניו מציאות פיזית – את המרחב הפיזי אבל כיום עם האמצעים הטכנולוגים שקיימים בעצם הרבה עבירות שבספר החוקים ניתן לעבור אותן גם באמצעות הרשתות החברתיות וכל האמצעים שיש לנו כיום ברשת. דוגמה: איומים דרך הפייסבוק דרך הווטסאפ פגיעה בפרטיות דרך הרשת אלו דברים שניתן לבצע במרחב הפיזי וגם במרחב הוירטואלי כמובן שהעבירות הכי נפוצות עבירות מין".

האם כל איום או הפצת תמונה של אחרים נחשבת לעבירה פלילית? ומה כן נחשב לעבירה פלילית בנושא הזה?
כדי שתתקיים עבירה פלילית היסודות של העבירה צריכה להתקיים. זה לא משנה אם זה ברשת או באופן פיזי. הרבה פעמים קשה להוכיח יסודות מסוימים כאשר העבירה מתבצעת ברשתות ובאינטרנט כי ניתן להסתתר מאחורי מקלדת או טלפון נייד של מישהו אחר או להשתמש בפייסבוק של מישהו ולהתחזות בשמו. אז לא תמיד ניתן לדעת מי ביצע את העבירה. זה קשה במיוחד בעבירות מין.

על הפרויקט "פרטי באופן ציבורי" של משרד המשפטים להעלאת המודעות בקרב בני הנוער למניעת תופעת העבריינות ברשתות החברתיות: "יש שיעור מובנה של משרד המשפטים שאותו אנחנו מעבירים בבתי הספר אליהם אנחנו משובצים, שכולל שני אירועים שעל בסיסם אנחנו מקיימים דיון עם התלמידים. לדוגמה אחד האירועים הוא על נערה קטינה שרוצה לקנות סט הלבשה תחתונה, היא לא יודעת אם זה מתאים לה או לא. היא מצלמת את עצמה "סלפי" שולחת לחברה שלה ושואלת מה דעתך? ושולחת לקבוצת חברות ואחת החברות מהקבוצה מעבירה את התמונה לחבר שלה כדי לרכוש את אותו סט. משם התמונה הזאת שהיא תמונה בעלת אופי מיני עוברת לעוד קבוצה ועוד קבוצה והיא יכולה להגיע לאתרים פדופילים. אנחנו עושים דיון על מספר דברים, על הקלות שבלחיצת כפתור "שלח", על העברת חומרים או מסרים שיכולים לפגוע בי ובאחרים וזה אחד הדברים החשובים שאנחנו מעבירים".

האחריות הפלילית מתחילה מגיל 12 ותיק פלילי יכול להיות כתם לכל החיים

המטרה של הפרויקט: "קודם כל ההסברה. להסביר לתלמידים שהם עלולים להיות אלה שפוגעים באחרים ושיבינו כי אחרי גיל 12 יש אחריות פלילית ואפשר להאשים אותם בעבירה פלילית. מתוקף תפקידי בסניגוריה הציבורית אנחנו מייצגים הרבה בני נוער ורואים ונמצאים בבתי המשפט ויודעים הכי טוב מה ההשלכות של תיק פלילי לנער הן על עתידו המקצועי, הן על הצבא וכל דבר אחר. זה יכול להיות כתם לכל החיים. וזו אחת הסיבות שאני עושה את זה".

מטרת "פרויקט פרטי באופן ציבורי" של משרד המשפטים

"יותר קל לבצע עבירה דרך הרשת, והרבה יותר קל לאיים מהבית דרך האינטרנט"

תגובת הילדים בהרצאות: "הם מרותקים מאוד, נלהבים ושואלים שאלות. בהתחלה לא מבינים את העבירה בלהעביר תמונה שמישהו מעביר בעצמו כמו בסיפור של הנערה, וכאן אני מסביר להם כי יש חוק שאוסר העברת תצלום בעל אופי מיני והפצתו ולא משנה אם התמונה הועברה על דעת עצמו של הנפגע ולאט לאט הם מבינים שגובלים בעבירה פלילית דברים שאולי נחשבים לפעמים כמעשה קונדס". חשוב לחנך ילדים על העבירות כתוצאה מעבריינות ברשת כי אנחנו רואים את זה יותר ויותר אצל אנשים נורמטיביים ואצל צעירים כי הרבה יותר קל לבצע עבירה דרך הרשת, והרבה יותר קל לאיים מהבית דרך האינטרנט".

טיפים לבני נוער:
1-דבר ראשון תחשבו לפני שאתם לוחצים על הכפתור SEND לפני שאתם מעבירים תמונה באינסטרגם בוואטסאפ ומקללים מישהו באחת מהרשתות החברתיות. תחשבו שאתם יכולים להיות אלה שפוגעים במישהו אחר ויכולים להיות אלה שנפגעים בעצמכם אם וכאשר תעמדו למשפט פלילי.
2-אם זה קורה וזה יכול לקרות, גם אם רק חושדים בכם צריך להבין שלקטינים יש זכות לסניגור באופן כללי אם היד לא משגת לסניגור פרטי.
3-זכות נוכחות הורה בחקירה.
4-אסור לחקור קטינים בשעת הלילה.

טיפים להורים:
אחד הדברים החשובים, לקחת אחריות, לדעת לברר מה הילדים עושים ברשתות החברתיות שלהם. לשאול עם מי הם מדברים וגם לעקוב אחריהם אם צריך, ויש היום תוכנות מעקב שיכולות לסייע להורים בשמירה על הילדים.

בנוסף לפרויקט המאוד חשוב הזה של משרד המשפטים בסניגוריה הציבורית יש לנו את פרויקט הדגל של מחלקת הנוער בראשותה של עורכת הדין גלית זמירי, שהיא מנהלת את המחלקה ואורית בר לוי שנקרא מניעת עבריינות נוער. במסגרתו אנחנו מגיעים לבתי הספר והמטרה שלנו להדריך ולהסביר לתלמידים מה היא עבירה פלילית ומה הן הזכויות שלהם, מסכם טברו.

פקד נעמה סויסה, ממלאת מקום קצין סייבר במחוז חוף: "יש כיום מגוון עבירות ברשת, דרך המחשב והטלפון הנייד, פגיעה בפרטיות, תופעת השימיינג דרך הפייסבוק במיוחד של בני נוער. כל העבירות המיניות, מעשה סדום מעשה מגונה בקטין שרואים אותם בעיקר ברשת האינטרנט "פדופיליה", בגירים ששולחים תמונות לקטינים או מנסים לשדל אותם להיפגש וכמובן כל הפעולות של חדירה למחשב שיבוש מחשב שאותם מומחים יותר גדולים במחשבים עושים".

מצד אחד יש עלייה בתופעה ומצד שני המשטרה פועלת למיגורה

"מבחינת הנתונים אין נתונים מדויקים אבל מצד אחד יש עלייה בתופעת העבריינות כי יש יותר מודעות ומצד שני המשטרה פועלת וממגרת את התופעה הזאת בכל מיני דרכים. יש יותר מודעות בהגשת תלונה גם של הורים ששמים לב מודעים ובודקים יותר את המחשבים והטלפונים של הילדים בעיקר עבודה של המשטרה".

כיצד עובדים במשטרה למיגור התופעה?
אנחנו עובדים יחד עם הפרקליטות והתביעות וכמובן בתי המשפט על מנת למצות את הדין עם העבריינים וזה מרתיע. גם הפרסום של המקרים לציבור יוצר הרתעה. אנחנו גם מעבירים הרצאות בבתי הספר להעלאת המודעות בקרב בני נוער ע"י חוקרי הסייבר. הילדים שומעים את ההרצאות ומרותקים, כי שומעים סיפורים אמיתיים על מקרים אמיתיים על אם זה מעשה מגונה שזה מאוד מדבר אליהם. תופעת השימינג וההשפלות כשנטפלים לאיזה ילד ומכפישים את השם שלו והיו מקרים שלצערנו נגמרו בהתאבדות, אז הם מאוד מודעים ומכירים את הנושא. מה גם שהנוער של היום הם רבה יותר טובים מאיתנו והם מאד בעניינים שואלים שאלות רציניות שמראות שהם מבינים עניין".

גם הקורבן עלול להפוך לעבריין ממה יש להיזהר!!!!!

"מי שמקבל איום ומפרסם את שם המאיים ואת תוכן האיום על מנת לחשוף אותו או לעשות לו סוג של שיימינג זה גם נחשב לעבירה. עדיף לפנות ישר למשטרה והם יאתרו דרך החברות את כתובת האיי פי של המאיים ותמיד עדיף להגיש תלונה. אנחנו פונים לחברות ודרכם מנסים לאתר את הכתובת ויכולים לפעול אנחנו עובדים יחד עם כל היחידות בארץ ואפשר להגיש תלונה בכל תחנה לא רק איפה שמתגוררים".

טיפים להורים:
*פעם ביום פעם ביומיים לבדוק את הטלפון או המחשב של הילד לא להתבייש.
*לדבר עם הילדים.
*לתת להם מקום בטוח. קודם כל לשתף את ההורים זה משהו שהוא מאוד חשוב. גם הילדים כשיודעים שהם במעקב זה איזשהו סוג של הרתעה.

טיפים לבני נוער:
*לא למסור פרטים מזהים ברשת.
*לא להיכנס לצ'אטים של אנשים מבוגרים.
*אם אתם נתקלים במישהו שמנסה להציע לכם משהו או להיפגש. אל תיפגשו וישר ליידע את ההורים או גורם אחר מוסמך.
*לדעת שאין מתנות בחינם. אם מישהו מציע לכם משהו זה טומן בחובו משהו שכר שצריך לתת. כל דבר שיכול להישמע או להראות לא טוב ישר לדווח להורים, למחנכת, ליועצת בבית הספר ולמשטרה.

רס"ב רגב אילן חוקר מחשב מיומן במשטרת ישראל כ -15 שנים מסביר על תופעת תוכנות הכופר הבולטת בהן והנפוצה לאחרונה סקריפט וול ועל תופעת הסחיטה הנפוצה והבולטת בהן "העוקץ המרוקאי".

כיצד מתמודדים עם תוכנות כופר כדוגמת סקריפט וול

"תוכנת הכופר סקריפט וול היא תוכנת נעילת מידע במחשב ע"י הצפנה. מדובר בתופעה שרצה בשנה שנתיים האחרונות. תופעה שנגרמת ע"י החדרה של נגיף מחשב באמצעות דואר אלקטרוני שמגיע לקורבן בדואר שנראה ממקור לכאורה תמים, לפעמים מתחזים לדואר דומה לכתובת ששולחים אליכם בדרך כלל כאשר בגוף ההודעה מופיע מסמך שצריך לפתוח ולאשר את תוכנו. ברגע שהמסמך נפתח הוא מתקין את התוכנה שמצפינה את הקבצים במחשב (הקבצים הנפוצים אקסל וורד ואקסס מוכרים של אופיס) ומה שקורה שאחרי יומיים מופיעה מודעה על המסך ובה כתוב שנתוני המחשב הוצפנו ובמידה ואתם רוצים לפתוח את התוכן צריכים לשלם סכום מסוים בביטקוין "כסף וירטואלי" שכיום יש לו ערך רב בשוק. לאחר מכן מפנים אתכם בלינק לאתר נותנים להעברת הכסף לחשבון מסוים שכמובן אי אפשר להתחקות על המקור של החשבון ואמורים לקבל את הקוד לקבלת הקבצים".

"מניסיון שלנו עד היום הכסף הועבר והקוד שהועבר לא פתח את הקבצים. היו מקרים שהקוד כן פתח אבל אתם נתונים לסחיטה מתמשכת ושוב פעם ינעלו לכם את התוכן. כיום יש חברות אנטי וירוס שפיתחו פריצות למספר תוכנות כופר כאלה. ניתן לחפש באינטרנט את הפתרונות בתוכנות האנטי וירוס המוכרות ששם יש את רוב תוכנות הפתיחה של תוכנות הכופר. ההאקרים תמיד מתעדכנים כך שאין מאה אחוז פתרונות לתופעה הזאת. העצה שלי לגבי מחשבים רגישים ולא ביתיים שאין בהם הרבה. לגבות את הנתונים מדי יום יומיים על גבי דיסק קשיח חיצוני ולשמור את הנתונים בצד ובמידה והותקפתם למחוק את המחשב ולפרמט אותו להתקין אותו מחדש. במקרים מסוימים שאתם חושדים שהותקפת אבל הוירוס עדיין לא נעל את המחשב יש לעשות שחזור לאחור של מערכת ההפעלה לשבוע שבועיים לפני פתיחת הודעה החשודה וסיכוי רב שהוירוס לא יתקין את עצמו ואתם לא תפגעו".

"העוקץ המרוקאי" נעקצתם תתעלמו ואל תשלמו אחרת תהפכו לפרה חולבת של הסחטנים

"הסחיטה באינטרנט סחיטה באמצעות הקלטה של הקורבן, מדובר בעוקץ שנקרא לרוב עוקץ מרוקאי, היום ורוב המקרים בארץ ישראל חשודים בסחיטה ממרוקו. מדובר בתופעה עולמית וזאת משיחות עם נציגי משטרה מחו"ל אנחנו יודעים שכל מדינה נתקפת ממדינה שאין לה עמה קשרים דיפלומטים או קשרים שהמשטרה יכולה להפעיל שם את הכוח שלה באמצעות האינטרפול. מדובר בקורבן שיושב בחדר צ'אט או בסקייפ הוא מקבל הודעה מבחורה אטרקטיבית ומבקשת להתחיל איתו בשיחה ותוך כדי שיחה משכנעת אותו להתפשט וברגע שהוא מתפשט השיחה נגמרת לאחר מכן הוא מקבל הודעה שהוא הוקלט והסרט הולך להיות מופץ לכלל חבריו ומשפחתו. אם לא רוצה שהסרטון יופץ אז עליו לשלם כסף לסוחט".

העוקץ מתבצע ע"י כך שלא מדובר בבחורה אל בסרט של בחורה שהוסרט לקורבן ומאחורי זה עומד גבר. ברגע שהאדם נפל קורבן לתרגיל הזה אין הרבה מה לעשות, היות ואין לנו קשרים כיום עם מרוקו אבל דבר ראשון לא לשלם כי ברגע שמשלים נופלים קורבן לסחיטה מתמשכת. הסוחט יכול להמשיך ולדרוש יותר כסף ואתם הופכים להיות פרה חולבת של הסוחט. אז קודם כל לא לשלם ולהתעלם מהפניות. הם ברגע שמתעלמים מנסים לאיים ולהפחיד אתכם בזה שהסרט יופץ, הם מעלים את הסרטון ליוטיוב מקבלים את הלינק ומראים לכם שהסרטון הועלה ליוטיוב. אבל יוטיוב מוחקת את הסרטון היות ומדובר בערום ולפי המדיניות שלה לא נותנת פרסום של ערום והתוקף מראה לכם את הלינק כאילו הסרט קיים ואומר לכם אם לא תשלמו שולח את זה לכלל החברים בפייסבוק. העצה שלי לא לשלם ולא להיכנע להתעלם מההודעות ברגע שמתעלמים ולא נכנעים הם פשוט עוברים הלאה לקורבן הבא".