קניית עבודות סמנריוניות

0
מבזקי וואטסאפ

09_מחברת_יומן.jpg

בין עייפות המאבק הלימודי והשקעת מאמצים לבין רכישת עבודות אקדמיות מוכנות בסכומי עתק

כשבוחרים עורך דין מה עדיף – פרקליט שבמהלך לימודי התואר שלו הכין בעצמו את העבודות שלו, קרא את המאמרים והתעמק במאמרים או עורך דין שבלי להתבלבל קנה את הסמינריונים במהלך התואר, ויש לו מצד אחד פחות ידע ומצד שני בחר ביודעין במהלך התואר לרמות ולשקר ולהגיש עבודה שמישהו אחר כתב עבורו.
ברור שהיינו רוצים להאמין שמי שבוחר להילחם להוכיח את חפותם של אנשים העומדים לדין, יהיה בעצמו אדם ראוי ומוסרי. יחד עם זאת יש סטודנטים למשפטים, שלא מסוגלים להתמודד עם העבודות הסמינריוניות וקונים אותן. "לאשתי יש חברה, שעושה כבר שנים עבודות לסטודנטים", סיפר עורך דין חיפאי, שלמד באחת המכללות משפטים, "כשלמדתי אשתי שאלה את החברה כמה כסף היא תרצה עבור העבודות, והיא לקחה מאיתנו בסוף 2,000 ₪ לכל סמינריון. אני עבדתי במקביל ללימודים, והאמת שגם אין לי מושג איך עושים עבודות כאלה וזה היה לוקח לי ימים, וגם אני לא בטוח איזה ציון הייתי מקבל. הייתי צריך להציג את אחד הסמינריונים האלה מול כל הסטודנטים, והחברה הזו הכינה לי מצגת מדהימה, והמרצה היה מאוד מרוצה ממני. אין לי שום נקיפות מצפון על מה שעשיתי, ואני ממש לא חושב שזה הופך אותי לעורך דין פחות טוב".
אבל מה קורה כשסטודנט להוראה מעתיק את העבודות שלו? במקום לשבת ולהכין תרגילים ועבודות, שיכינו אותו לקראת העמידה מול הכיתה, הוא מעדיף לקנות את העבודות. האם מורה כזה יכול לדרוש מתלמידים לא להעתיק במבחנים? הרי זה בדיוק מה שהוא עשה בעצמו.

סטודנטים לומדים 3 שנים באוניברסיטה או במכללה, ובמהלך השנים האלה נדרשים לכתוב מספר עבודות וסמינריונים. חלק מהעבודות האלה דורשות למצוא מאמרים באנגלית ובעברית, לקרוא אותם ואז לדעת להוציא מכל אחד מהם רק את מה שרלוונטי. בנוסף, צריך להתחשב בשנה שבה יצא המאמר לאור ולא לבחור במאמרים מלפני 40 -50 שנה ולדעת גם לקלוע לדעתו של המרצה בקורס, על מנת לקבל ציון טוב.
חלק מהסטודנטים מתמודדים עם כל אחת מהעבודות והמטלות, ומעבודה לעבודה משכללים את יכולתם לכתוב עבודה אקדמית וכמובן מתמקצעים בתחום העיסוק. לעומתם, אחוז גבוה מהסטודנטים מעדיף לשלם אלפי שקלים לעבודה, ולקנות אותה.

טלטול הפקות – רחב

סטודנטית לתואר ראשון בספרות וחינוך: אין לי סבלנות לעשות את העבודות ואין גם בשביל מה

חלק מהסטודנטים טוענים כי אין להם יכולת לעשות את העבודות במהלך התואר. "אני רוצה להיות יועצת", אמרה לכתבת חי פה, שרון, שלומדת תואר בספרות וחינוך באוניברסיטת חיפה, "בשביל להיות יועצת בבית ספר, אני צריכה לעבוד 3 שנים כמורה. למדתי באחד התיכונים על הכרמל, אבל עכשיו כשמבקשים ממני לעשות עבודה על יוצר או מספר יצירות בספרות, זה גדול עליי. אין לי סבלנות לשבת ולקרוא לא את היצירות עצמן ועוד פחות מזה את המאמרים על היצירות. והאמת, אני מתכוונת 3 שנים להיות מורה לספרות, ואז לעבור ליעוץ. אם אני אכתוב בעצמי את העבודות, זה ייקח לי שעות. אני מעדיפה לעבוד, ובמשכורת לקנות את העבודות".

שאלת הביצה והתרנגולת: האם בתי הספר מכינים את התלמידים לקראת כתיבת עבודות באקדמיה?

מדובר בשאלת הביצה והתרנגולת. סטודנט באוניברסיטה נדרש לכתוב עבודות אקדמיות, אבל 12 שנות הלימוד בבית הספר לא הכינו אותו לכתיבת עבודה כזו. שר החינוך הקודם, הרב שי פירון, העמיד מאוד בלמידה משמעותית. המורשת שהוא השאיר אחריו במשרד החינוך היא שכחלק מהבגרות ברוב מקצועות החובה לצד בחינת הבגרות, יש גם עבודת חקר. "אני עובדת כמורה באחד מבתי הספר התיכוניים בעיר", אמרה לכתבת חי פה מורה לספרות, "30% מהציון בבגרות באזרחות בשנים האחרונות ניתן על עבודת חקר, שהתלמידים עושים. התלמידים שלי בעלי מוטיבציה ורוצים לעשות את העבודה הכי טוב שאפשר, אבל קשה להם מאוד. עד כיתה י' תלמידים כותבים בעיקר בווטסאפ או ברשתות חברתיות אחרות, וכשהם שמים אימוג'י הם מרגישים מסופקים, ובאמת כולם יודעים מה הם מרגישים. כשאני פוגשת אותם ומנסה להדריך אותם לכתוב את העבודה, הם מנסים לכתוב, ואני שומעת את זה גם במקצועות אחרים, אבל הם בקושי קראו ספרים בחיים שלהם וגם לא כתבו הרבה במהלך החיים, ולכן קשה להם מאוד. ברור לי שמערכת החינוך לא שמה לה ליעד להוציא בוגרים שיכולים להביע את עצמם בכתב. היום מה שחשוב לשר החינוך נפתלי בנט זה 5 יחידות מתמטיקה ויהדות, וככה נראים התלמידים. שאף אחד לא יתפלא שכשהם מגיעים לאוניברסיטה אולי הם יודעים שבשביל שיירד גשם צריך להתפלל ויכולים להוציא אינטגרלים ולחשב כל מיני תרגילים שאין להם הרבה משמעות, אבל לכתוב כמה עבודים בשפת האם שלהם, את זה הם לא מסוגלים לעשות".

אחלאם קעדאן: קניית עבודות אקדמיות היא פשע מוסרי גדול נגד החברה

אחלאם קעדאן פרסמה פוסט בפייסבוק בו היא קוראת לסטודנטים לא לקנות עבודות מוכנות. לדעתה, קניית עבודות אקדמיות היא פשע מוסרי גדול נגד החברה וסטודנטים חייבים להימנע מקניית עבודות, גם אם בטווח הקצר זה מקל על החיים. "אם רופא מסיים את לימודיו והוא לא שולט בחומר התאורטי כמו שצריך – הוא לא יכול ליישם את החומר בצורה מעשית, ואם הוא מסתכן ומנסה ליישם אותו, רוב הסיכוי שיגרום למות המטופל. אותו הדבר ביחס למורה שצריך לחנך את התלמידים וללמדם יושר ודרך ארץ – איך יעשה זאת אם הוא בעצמו קנה את דרכו בתואר. חשוב להעביר למרצים, לעובדים ולראשי החוגים השונים במוסדות הלימודים הגבוהים את המסר, שעליהם לחזק את האכיפה בעניין העבודות והמחקרים שמוגשים להם, למרות שאנו יודעים שהדבר הינו כמעט בלתי אפשרי כי המרצה מכיר את הסטודנט רק דרך תעודת זהות וציון, אבל במציאות אין למספרים האלה ערך. אנחנו הסטודנטים, עלינו להיות אחראים וישרים כלפי עצמנו וכלפי הנושא שאנו רוצים ללמוד אותו ולנהוג באמינות להגשמת מטרותינו".

החמרת הענישה על קניית עבודות תגרום לסטודנטים להפסיק לקנות ולהתחיל לעבוד בעצמם

אם האקדמיה רוצה להכחיד את קניית העבודות, כל מה שהיא צריכה לעשות זה להחמיר את הענישה. "אני עושה עבודות אקדמיות כבר הרבה שנים", סיפרה מיכל, בת 35 מנווה שאנן, "נראה לי שאין כמעט מקצוע, שלא כתבתי עליו כמה עבודות. מה שתמיד מפתיע אותי הוא שסטודנטים מגיעים אליי, ואין להם מושג לגבי הקורס שבו הם קונים את העבודה. הם נותנים לי סילבוס של הקורס ודף עם הוראות על העבודה, ואחרי שבוע באים לקחת את העבודה המוכנה ולשלם. באחת המכללות הייתה לי סטודנטית שהביאה קלסר עם כל השיעורים, ובאמת כשהיא הגישה את העבודה, שכתבתי בשבילה, המרצה שלה מייד זיהה, שלא היא כתבה את העבודה וקרא לה לשיחה. ברור, שהיא מייד פרצה בבכי והודתה שהיא קנתה את העבודה. היא נענשה בחומרה והייתה צריכה לעשות עוד קורס, ולכן היא לא הייתה יכולה לסיים את התואר במועד. אין לי ספק, שאם האקדמיה הייתה מחליטה להכחיד את התופעה הזו, מספיק היה לבחון בעל פה 5 דקות את הסטודנטים כדי לדעת אם הם כתבו את העבודה. ואז, אם תופסים מישהו ורוצים ללמד לקח את כל הסטודנטים פשוט להודיע מראש שסטודנט שייתפס יורחק מהאוניברסיטה ל – 5 שנים, וסטודנטים יחשבו טוב לפני שהם יקנו את העבודה הבאה. הבעיה היא שזה פתרון טוב גם לסטודנטים וגם לאוניברסיטה, שרואה סטודנטים שאין להם כלים להכין עבודות בעצמם, ולא מסייעת להם".

פרופ' טלר: מורה לעתיד חייב להיות בעל ערכים של יושר ואמת

נשיא האקדמית גורדון פרופ' טלר: "האקדמית גורדון רואה בחומרה רבה קניית עבודות ע"י סטודנטים, וזאת משום שאנו רואים חשיבות עליונה שהמורה לעתיד
יהיה/תהיה בעלי ערכים של יושר ואמת ולפיכך כל מקרה כזה מוגש לדיון בראשות המשמעת ובדרך כלל העונש מביא להרחקה מהמוסד. איננו רואים כל מקום לסובלנות וקבלת תופעה פסולה מעין זו במוסד להכשרת מורים באקדמית גורדון".

אוניברסיטת חיפה: אפס סובלנות כלפי עבודות לא מקוריות

מדוברות אוניברסיטת חיפה נמסר בתגובה כי אוניברסיטת חיפה רואה בחומרה כל ניסיון לפגוע בטוהר הלימודים והיא מפעילה שיטות שונות, כולל שימוש בטכנולוגיה, כדי לאתר עבודות לא מקוריות. כל סטודנט שייתפס מגיש עבודה שלא הוא כתב, את כולה או חלקה, מסתכן בהפסקת לימודיו באוניברסיטה.

ד"ר מרב בן-נון: אין דרך לתפוס תלמידים שקונים עבודה

ד"ר מרב בן-נון, מרצה במכללות בצפון, אמרה כי היא עסוקה בשאלה הזו כמרצה. "לדעתי, קשה מאוד לגלות האם העבודה קנויה או לא. אם סטודנט פונה למישהו, שכותב עבודות ומשלם לו 3,000 ש"ח, הוא מקבל עבודה שנכתבה עבורו, ואין שום דרך לדעת מי כתב אותה. מה שאני עושה זה לבקש מהסטודנטים להרצות על העבודות שכתבו, ואז יש אפשרות לראות בחלק מהמקרים, כי כתב את העבודה ומי לא. באופן כללי, אני לא בעד מבחנים, אבל אם עושים בסוף הקורס מבחן, זו דרך טובה לוודא שהחומר שלימדתי הובן והופנם".

טיפולי אוסטיאופטיה – רחב

כתבות נוספות עוד מאותו הכתב

תגובות

בטעינה...