חה"כ יעל כהן פארן: "מועצה תעשייתית במפרץ חיפה היא אסון"

0
כל ציור יממן זריקה – כפתור

09_-_המועצה_התעשייתית.jpg

הלחץ הציבורי נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה גורם לממשלה לשקול הקמת "מועצה מקומית תעשייתית" (ממ"ת) ובכך לעקר את יכולת הציבור להשפיע על איכות חייהם במקום.

הקמת ממ"ת במפרץ תסייע לניטרול הלחץ הציבורי מעל משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים חיפה שעד היום כשלו בתפקידם לעצור את זיהום האוויר ממפעלי התעשייה במפרץ חיפה ותסייע לבעלי ההון להמשיך במעללי מפעליהם המזהמים במפרץ על חשבון בריאות הציבור. המפעלים המזהמים יהיו הראשונים לברך על רעיון הקמת ממ"ת.

 

שיתוף פעולה בין הארגונים הסביבתיים לעיריית חיפה

לא משנה מה השיקולים והמניעים לכאורה, אולם בתקופה האחרונה נוצר שיתוף פעולה שלא היה בעבר בין עיריית חיפה והארגונים הסביבתיים במאבק נגד התעשיות המזהמות המפרץ חיפה.
הצטרפות עיריית חיפה, לה הסמכות הסטטוטורית למאבק האמור, כרשות מקומית מובילה במטרופולין ואשר בשטחה נמצאים רוב שטחי התעשיות המזהמות חיונית למאבק, אליו נדרשה כבר לפני שנים רבות. בשנים קודמות, מגמת העירייה הייתה הפוכה ועדות לכך ניתן למצוא בהיתר שניתן לבז"נ לבניית הפצחן המימני, שלא רק הרחיב את תפוקות המפעל והוסיף לזיהום האוויר, אלא מהווה מתקן נפיץ.

טלטול הפקות – רחב

 

יהב "חוזר בתשובה"

את השינוי בעמדה הרשמית לכאורה של ראש העירייה יונה יהב אפשר לכנות "חזרה בתשובה". כפי שאמר חה"כ יעקב אשר בשבוע שעבר ליונה יהב בדיון המשותף לוועדות הפנים והכספים, "במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד". נקווה שיונה יהב אינו "חוזר בתשובה" לרגע ו"יחזור בשאלה" אחרי הבחירות בשנה הבאה.
פרי ביכורים ראשון של שיתוף הפעולה בין האירגונים הסביבתיים ועיריית חיפה הוא ריקון וסגירת מיכל האמוניה הצפוי להפוך למציאות בזמן הקרוב על פי החלטת בית המשפט המחוזי חיפה.

 

במה נותר לטפל?

מאבקם של אירגוני הסביבה והתושבים במטרופולין חיפה מתמקד בזכות הבסיסית לנשום אוויר נקי, על חיים איכותיים ללא מחלות ומוות הנגרמים מזיהום אוויר בשיעורים החורגים בקיצוניות מהממוצע הארצי.
בהקשר זה נותר לטפל בתכניות הרחבת והסדרת פעילות בז"נ, קרקעות הצפון, תש"ן ועוד כ- 100 מפעלים ומתקנים שונים במפרץ חיפה אשר פולטים חומרים לסביבה או מסכנים אותה על ידי חומרים מסוכנים הנמצאים בשטחם.

כל אחד מאלה מהווה זירה למאבק עיקש ומתיש בטייקונים בעלי עוצמה עולמית, ראשי רשויות במטרופולין האדישים לבעיית זיהום האוויר, שרי ומשרדי ממשלה שלא תמיד אפשר להבין בשם מי הם פועלים – בשם הבוחרים ששלחו אותם לכנסת או בשם בעלי ההון השולטים בנתחים משמעותיים מכלכלת המדינה.
לנוכח כל זאת, הציבור ופעיליו לא מוותרים וממשיכים להאבק.

 

כיצד מנטרלים את הציבור? מקימים מועצה מקומית תעשייתית

סוד גלוי הוא שהגופים שאמורים לשמור על בריאות הציבור ולפקח על יישום הוראות חוק אוויר נקי – שנועד להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר – המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ואיגוד ערים שאינם מתפקדים וכושלים פעם אחר פעם באכיפת החוק, בדיווחי אמת ועוד, הביאו למשבר אמון חריף בין הציבור והרשויות עד כי קצה נפש גורמי הממשלה והתחילו לחשוב כיצד לסכל ולמזער את המאבק הציבורי. הפתרון נמצא בתכניות להקמת "מועצה מקומית תעשייתית".

במקום לטפל במחלה הורגים את החולה (הציבור) והרופאים (בעלי התפקידים הכושלים) שומרים על מקום עבודתם. וכך, בזמן שמתנהל מאבק במועצה הארצית לתכנון ובניה נגד הרחבת בז"נ וקרקעות הצפון, מחליט שר הפנים להסמיך הוועדה הגיאוגרפית בחיפה לדון בהוצאת מתחם בז"נ מן התחום המוניציפאלי של העיר חיפה במגמה להקים מועצה מקומית תעשייתית.

ומי היוזם למהלך של דרעי? לא אחר מאלקין השר להגנת הסביבה שלטענתו המהלך יסייע להגברת השליטה והאכיפה על זיהום האוויר.
"השכינה" ממשרד הפנים בירושלים שהסמיכה את הוועדה הגאוגרפית המרחבית לקדם את נושא הממ"ת, משמשת גם כמליצת היושר שלה:
"רק לה הכלים המתאימים, וראיה מרחבית מיטבית, לחזק את הרשויות הסמוכות".

האמנם?
אולם "הכלים והראיה" שלה מתאימים יותר לשילוב בין אינטרסים של שר פוליטיקאי, ושל בעלי עניין עיסקיים.

 

מהי מועצה מקומית תעשייתית (ממ"ת)?

ממ"ת: רשות מוניציפאלית המנהלת איזור תעשייה בין עירוני הכולל מספר מפעלים ומערכות ציבוריות משותפות. איזור התעשייה אינו שייך לאף רשות מוניציפאלית מוכרת אחרת. כיום פועלות בישראל שתי ממ"ת, הראשונה ברמת חובב שבנגב והשנייה בתפן שבגליל.

 

מבנה והרכב המועצה התעשייתית:

זו למעשה מעין ועדה קרואה לכל דבר ועניין המורכבת מתשעה נציגים. יושב ראש המועצה הוא נציג משרד הפנים (מינוי פוליטי), נציג שר הבריאות (מינוי פוליטי), נציג שר התעשייה (מינוי פוליטי), שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות ושלושה נציגים של המפעלים. שימו לב, בולט בהעדרותו מהמועצה נציג המשרד להגנת הסביבה. היתכן?
אין חובה על מי מחברי המועצה להתגורר בתחום הרשויות הגובלות.

אין בחירות כמו לרשויות רגילות, אין מעורבות הציבור הגר מסביב או בסמוך. בעצם, המועצה מנהלת את השטח בתוך גבולות גיאוגרפיים מוגדרים כאשר בעלי העניין העיקריים הם המפעלים עצמם. למעשה, לרשויות הגובלות אין כל השפעה על המתרחש במועצה פנימה. לרשויות הגובלות אין כל הכנסה מהארנונה או המיסים שיוטלו על המפעלים במועצה התעשייתית.
מכאן שמדובר בגוף מעין אקסטריטוריאלי (שאינו בתחום הארץ), שאינו מבוקר או מושפע מהסביבה בה הוא פועל, מנותק מפיקוח ואכיפה של מוסדות שילטוניים.

 

עוד מינויים פוליטיים ועוד ג'ובים למקורבים – מקרה ממ"ת רמת חובב שבנגב

דוגמא בולטת לפתח הקורא לגנבי המינויים הפוליטיים ניתן לראות בנסיונו של שר הפנים אריה דרעי שפעל לפיטוריו של יו"ר מועצת נאות חובב אנדריי אוזן בנימוק שהלה נמצא בתפקידו למעלה מ-5 שנים. נחשו מי היה המועמד להחליף את אוזן? לא אחר מאלי סויסה, לשעבר שר מטעם ש"ס. אלי סויסה מתגורר בירושלים ודרעי רצה למנותו לתפקיד ראש מועצה בנגב. איזו מחוייבות יכלה להיות לאלי סויסה לתושבי המקום? החלפת שליט כושל בבחירות דמוקרטיות – לא קיימת. יכול להחליפו רק השר הממונה, משיקוליו שלו.

 

תגובות נזעמות נגד אפשרות של מועצה תעשייתית במפרץ חיפה

 

"מועצה תעשייתית היא כלי פוליטי, לא כלי כלכלי ולא סביבתי"

חה"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני/התנועה) ממובילות המאבק נגד זיהום האוויר במפרץ ומקימת השדולה בכנסת למען מפרץ חיפה, מסרה לחי פה: "מועצה תעשייתית היא אסון, בגדר ״החתול שומר על השמנת״. יש היום בעייה עם חלוקת כספי הארנונה בין היישובים הנפגעים מהתעשייה, והעובדה שהכספים לא חוזרים לטיפול במפגעים הסביבתיים. אבל מועצה תעשייתית היא ממש לא הפתרון. במועצה תעשייתית יושבים כחברי מועצה נציגי המפעלים. במצב של מועצה תעשייתית לא היה שום מקום להליך שהובילה עיריית חיפה שהביא להחלטת בית המשפט לסגור את מיכל האמוניה, פשוט כי לעירייה אין שום מנוף לפעול מול התעשייה. זה מצב שאין בו שום הגיון. ככל שהצעה כזאת מועלית על ידי משרד הגנת הסביבה היא מצביעה על כשל שלטוני מוחלט בהתמודדותם עם התעשייה המזהמת במפרץ חיפה."

חה"כ אכרם חסון (כולנו) מסר לחי פה:
(חסון הוא יו"ר ועדת המשנה למפרץ חיפה בוועדת הפנים בכנסת:
"כל מהלך שמטרתו לעקוף את החוקים והכללים הקיימים במסגרת הרשויות שפועלות כיום הוא חציית כל הקווים האדומים, דריסה על האזרח שעד היום שלם את המחיר היקר ביותר ,לכן נלחם ונאבק בכל בכח"

עו"ד שרית גולן-שטיינברג (מהפך בחיפה) – חברת מועצת העיר חיפה, מסרה לחי פה:
"יש להתנגד בתקיפות רבה לפלופ שנקרא ממ"ת למפרץ חיפה שמקודם על ידי גורמים אינטרסנטיים. ממ"ת בא לתחום איזורים תעשייתיים שנמצאים מחוץ לתחומים מוניציפאליים מיושבים ולא איזורים תעשייתיים השוכנים בלב ערים המיושבות בצפיפות, ראה לדוגמא: ממ"ת תפן וממ"ת רמת חובב. זוהי מחשבה מעוותת שבאה הן לגזול כספי ארנונה המשולמים לרשויות שתושביהן חשופים לפגעי התעשיות המזהמות והן לעקר את יכולת התושבים להשפיע על מה שקורה במרחב חייהם היומיומי. לא בכדי בז"נ הם אלה שמקדמים את רעיון הממ"ת וזה כשלעצמו אומר דרשני. הכל עניין של אכיפת חוק אוויר נקי שבמשך שנים המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים כשלו לאכוף ובז"נ עשו ככל העולה על רוחם. להקמת ממ"ת נדרשת הסכמת שר האוצר ושר הכלכלה ולמיטב ידיעתי השר כחלון מתנגד לממ"ת במפרץ חיפה"

עו"ד אליס גולדמן – יו"ר תחום סביבה תנועת אומ"ץ, מסרה לחי פה: "שמעתי לראשונה על יצירת מועצה תעשייתית במתחם בתי הזיקוק בחיפה (כמו ברמת חובב), לפני כשנתיים מפיו של מי שמכהן כיום כסגן השר להגנת הסביבה, ח"כ ירון מזוז "שמתהדר" בנוצות ירוקות – אבל כבר אז שאלתי אותו מהיכן הרעיון ההזוי הזה ושאלתי אותו אם כל מה שמעניין אותו זה לחלק עוד "ג'ובים" למקורביו?!
כדי להבין את משמעותה של מועצה כזאת, מספיק לראות את התלהבותם של בעלי קבוצת בז"ן, שיודעים שהקמתה של מועצה כזאת תגביר את כוחם של המפעלים ובעליהם – והפיקוח הרעוע ממילא של רשויות המדינה על הזיהום – ייעלם לחלוטין!
במועצה מקומית תעשייתית – 3 מתוך חבריה שמהווים 30% – הם נציגי המפעלים.
ו- 0 נציגי ציבור וסביבה!!! כלומר, היכולת של המפעלים תגדל ב – 30%.
אני לא מתפלאת כלל על השר דרעי. הוא ממשיך להוכיח ש"שקופים" זה רק בחלונות וחיי בני האדם – תושבי מטרופולין חיפה – לכאורה – שווים בעיניו כקליפת השום."

עו"ד ג'אמילה וואכים – מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה: "זהו אחד הרעיונות הכי גרועים שהועלו בשנים האחרונות בהקשר של מפרץ חיפה, ואנחנו נתנגד לו בכל תוקף. בכל מדינה מתוקנת אחרת היו פועלים כבר מזמן כדי להגביר את הפיקוח על המפעלים במפרץ חיפה, לצמצם פליטות גם אם זה כרוך בצמצום בחלק מקווי הייצור ואף היו מחייבים את המפעלים בתשלומים נוספים מעבר לארנונה כדי לשקם ולתקן את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפעילות שלהם. רק כאן נותנים פרסים למי שעובר על החוק. מועצה תעשייתית היא כלי פוליטי, לא כלי כלכלי ולא סביבתי, ייחודי למדינת ישראל, ומטרתו להרחיק קבוצות מסוימות מסביבת קבלת ההחלטות תוך מתן עצמאות מוחלטת לתעשיה, ללא יכולת השפעה או מעורבות אמיתית של הרשויות המקומיות שבתוכן היא נמצאת ובוודאי ללא כל מעורבות לציבור שהוא זה שנפגע מהפעילות התעשייתית. הפגיעה באינטרס הציבורי באה לידי ביטוי בהרכב המועצה עצמו, בדרך מינוי הנציגים, בהרחקת הציבור ממנו, ובשלילת תשלומי הארנונה מהרשויות המקומיות ואני קוראת לכל הרשויות באזור לפעול מיד כדי שהרעיון הזה יימחק מסדר היום אחת ולתמיד."

מוטי בליצבלאו – חבר ועד קריית חיים: "בהיות התעשייה סגורה בתוך עצמה ומנותקת מהסביבה יש חשש כבד לניגוד עניינים בתהליך קבלת ההחלטות, הקטנת היכולת של משרדי הממשלה לפקח ולבקר את הגוף הזה בעיקר בתכנון ובניה, בפיקוח על המזהמים ובאכיפת התקנות והחקיקה.
אשר על כן אין להיגרר אחר רעיון שהוא בפירוש נתפס כקשר בין הון לשלטון על חשבון התושבים.

ד"ר עינת קאליש רותם (חיים בחיפה) – חברת מועצת העיר חיפה: "כבר ב- 2012 הבנו, חברי סיעת 'חיים בחיפה', שבעיית המפרץ תחריף ותצא לציבור תוך שנים ספורות במלוא עוצמתה, ושהדרך לנסות ולהשתיק את הבעיה תהייה על ידי הקמת "אקס-טריטוריה" של התעשיות (שטח נפרד מבחינה משפטית ופוליטית). כבר אז הצגנו את הנושא בפגישות שונות לגופי הסביבה ולכמה גופים פוליטיים. יהב וחבריו בקואליציה, כמו גם חלק מארגוני הסביבה, סירבו לראות את מה שהיה כתוב על הקיר, וכילו את כוחם במאבקים ספורדיים שאינם רואים את התמונה הכוללת. אמוניה – לחוד. בתי הזיקוק – לחוד. ניטור האויר – לחוד.

 

נמשיך לשלם את מחיר מחדלי השלטון

ממ"ת הינה תופעת הון-שלטון מובהקת, וכר פעולה נרחב למצבי ניגוד עניינים, כפי התריע מבקר המדינה בדו"ח 2003, לגבי שני הממ"תים הקיימים, ברמת חובב ובתפן. הציבור ופעילי סביבה ממודרים מהנעשה בהן, והמעט הידוע חושף מציאות בעייתית גם מאחורי החזית הירוקה של תפן, שלא לדבר על רמת-חובב. לא פלא שהתושבים בשכנותן דורשים לפרק מועצות מלאכותיות אלו, ולצרף שיטחיהן לרשויות הרגילות. בינתיים הם חסרי אונים מול השלכות המפעלים על חייהם, בריאותם ובטיחותם.
רעיון הממ"ת הינו תולדת הכשלון החרוץ של משרד הבריאות, משרד להגנת הסביבה, איגוד ערים חיפה לסביבה וראשי רשויות האזור, שגילו כל השנים אדישות מדהימה למיפגעי התעשיה, למימצאי התחלואה החריגה בקרב תושביהם, ולאתראות אירגוני הסביבה.
את מחיר המועצה המקומית התעשייתית, אם חלילה תקום, ישלמו כרגיל תושבי האזור.

***עד למועד סיום הכתבה לא נתקבלה תגובת עיריית חיפה

טיפולי אוסטיאופטיה – רחב

כתבות נוספות עוד מאותו הכתב

תגובות

בטעינה...