לרגל יום האישה הבינלאומי, מספרת פרופ' מ"ק חן שפירא, מנהלת מרחב חיפה וגליל מערבי בכללית, בראיון מרתק וסוחף לחי פה כיצד הצליחה לפתח קריירה מפוארת ולהגיע לתפקידים ניהוליים בכירים במערכת הבריאות, לצד בניית משפחה והמשך לימודים אקדמיים.
פרופ' חן שפירא, רופאה קרדיולוגית, בעלת תואר שני בבריאות הציבור ומינהל רפואי ואמא לארבעה ילדים מתגוררת בחיפה. כיום מכהנת באחד התפקידים הבכירים במערכת הבריאות של הכללית מנהלת מרחב חיפה וגליל מערבי ומנהלת העל של בית חולים כרמל. במסגרת תפקידה היא מנהלת תקציב של חמישה מיליארד שקלים ואחראית על 800,000 מבוטחים שזה בסדר גודל של קופת חולים קטנה ברמה ארצית. לפני כן כיהנה בכמה תפקידים ניהוליים נוספים ביניהם: מנהלת בית חולים כרמל, ומנהלת רפואית של מחוז חיפה וגליל מערבי בשירותי בריאות כללית.
את דרכה החלה פרופ' שפירא, בלימודי רפואה בטכניון. את הסטאז' עשתה בבית חולים כרמל שעם השנים גם ניהלה אותו. לאחר הסטאז' המשיכה להתמחות בקרדיולוגיה תחום שמעט מאוד נשים בוחרות בו גם כיום בשנת 2017 ופרופ' שפירא בחרה בו עוד בשנת 1988. במקביל להתמחותה החלה לשמש פרופ' שפירא כרופאת קיבוץ אושה, במשך 17 שנה עד 2004. בתום התמחותה מונתה לאחראית יחידת טיפול נמרץ לב, בבית חולים כרמל, ובשנת 1996 מונתה לסגנית מנהל בית החולים. בשנת 2001 מונתה למנהלת רפואית של מחוז חיפה וגליל מערבי בשירותי בריאות כללית. ובשנת 2007 חזרה לנהל את בית חולים כרמל עד 2015. ומאז היא מכהנת כמנהלת מרחב חיפה וגליל מערבי של שירותי בריאות כללית ומנהלת על של בית חולים כרמל. ובמקביל היא משמשת פרופסור משנה קליני בפקולטה לרפואה בטכניון.
על הבחירה בקרדיולוגיה מספרת פרופ' שפירא: "זה היה די במקריות התלבטתי בין פנימית לבין קרדיולוגיה ובחרתי ללכת בעקבות המנטור שלי שהראה לי כמה חשוב לעסוק בקרדיולוגיה ושם נשארתי ונהניתי במשך המון שנים מהתחום הזה התמקדתי יותר בכיוון של טיפול נמרץ לב תחום שהוא מאתגר".
"הכל מתחיל ונגמר בכוח הרצון"
על שילוב משפחה קריירה ולימודים: " הכל מתחיל ונגמר בכוח הרצון כשאתה רוצה משהו ויש לך יעדים ומטרות ואתה מתכוונן לשם אתה מגיע. אין ספק שזה לא פשוט לגדל ארבעה ילדים אבל כל אישה עובדת לאו דווקא רופאה דורש מערכת תומכת, תכנון זמן, ולהיות החלטיים ולדעת מה עושים לפני מה וכשיש עומס מספיקים לעשות את הכל".
על ניהול בית חולים כרמל שם התחילה פרופ' שפירא את דרכה ועשתה את הסטאז' ברפואה: "זה היה כבוד גדול לגדול במקום שאפשר אחר כך לגדול בו ולנהל אותו. נתן לי הרבה מאוד יתרונות בגלל שהכרתי באמת ובתמים את הצוות ואת המקום היה לי מאוד קל להתחבר ולכן אני חושבת שהניהול שלי שם לפחות מבחינתי היה חוויה נהדרת".
על ההרגשה להיות מנהלת בית חולים במיוחד שבכל בתי החולים בארץ כיהנו בתפקיד זה שלוש נשים: "נשים מנהלות זה דבר טבעי לטעמי. כל אישה היא מנהלת גדולה בבית, היא מתמרנת בין העבודה לילדים למשפחה ולמיליון מטלות נוספות. יש לנו את הכישרון הטבעי יותר להתחבר, פחות לריב ויותר לנסות להבין את האחר ומי שעומד מולך. וגם כי הכללית היא באמת ארגון שמפרגן לנשים אין לנו תקרת זכוכית ושתי המנהלות הראשונות היו בשני בתי חולים של הכללית והבחירה היא לפי הכישורים והיכולת. כמנהלת בהרבה מאוד תחומים אני חושבת שניצלתי את היכולת שלי להכיל ולהקשיב ואולי, פחות מאיימת מגבר ולכן אני חושבת שזה היה חלק ממרכיבים שאפשרו לי להצליח".
"כשיש תוכנית מסודרת וכשיש חלומות, כשיש יעדים ומטרות ורוצים להגיע מגיעים"
על התפקיד החדש כמנהלת מרחב חיפה וגליל מערבי ומנהלת העל של בית חולים כרמל: "בכללית נבנה לי מסלול קריירה. לפני שניהלתי את בית החולים היתי המנהלת הרפואית של מחוז חיפה וגליל מערבי. לאורך השנים למדתי להכיר את המערכת דבר שאפשר לי לשלב את הדברים ולראות את התמונה הכוללת. איך מתמודדים? כמו כל דבר אחר, כשיש תוכנית מסודרת וכשיש חלומות, כשיש יעדים ומטרות ורוצים להגיע מגיעים. בסך הכל את כל הדברים האלה אני יכולה לעשות כי יש לי צוות מדהים גם בבית החולים וגם במחוז, יש מקבץ של אנשים מדהימים. בכלל אני חושבת שכאן בצפון המסירות של הנשים לתרום היא מדהימה ואין לי ספק שזה חלק עיקרי ומרכיב חשוב ביכולת שלי להשיג את ההישגים שנקבעו לנו".
"נושא חינוך הדור הבא ברפואה הוא לא פחות חשוב מטיפול בחולים"
על הלימודיים האקדמיים ותפקידה הבכיר בפקולטה לרפואה בטכניון שם התחילה את לימודיה אומרת פרופ' שפירא: "מבחינתי נושא חינוך הדור הבא ברפואה הוא לא פחות חשוב מטיפול בחולים וזו אחת הסיבות שלמרות העומסים וכל העיסוקים האחרים עדיין חשוב לי להדריך סטודנטים בין אם זה בקבוצות של קורס להיות רופא שזה ליווי הסטודנט בשלוש השנים הראשונות ואחר כך בקורסים בהם נותנים הרצאות. אין ספק שהיכולת שלנו להשפיע ולעצב את הדור הבא היא החשובה ביותר".
"עם כל הילדים לקחתי חופשת לידה של שנה וכולם ינקו דבר שהבטיח באיזושהי צורה את הקשר הבסיסי שנרקם"
חששות, נקודות חולשה או קשיים במהלך הדרך: "סך הכל היום הוא יום לא פשוט וצריך לעשות כל מיני החלטות. היום יש 15 שבועות חופשת לידה אני החלטתי עם כל הילדים לקחת חופשת לידה של שנה בבית כדי להיות שם בחלק המשמעותי. זו היתה בחירה וכולם ינקו דבר שהבטיח באיזושהי צורה הקשר הבסיסי שנרקם. אין ספק שבלי מערכת תומכת מאוד רצינית של המשפחה לא ניתו לעשות קודום קריירה כזה וכולם היו מגויסים. אין ספק שגם הילדים מבינים מגיל מאוד מוקדם מה זה דחוף ומה זה בהול. עד היום הבן הקטן מזכיר לי כשהוא היה קטן חולה ומשתעל אמרתי לו זה יעבור הוא רצה את תשומת הלב שלו ועלה למרפאה בשעת הקבלה וכשפתחתי את הדלת, הילד ישב בשורה של החולים וחיכה לתורו כי הוא רצה שגם אותו אמא תבדוק כמו כול.ם מעבר להכל תמיד יש רגשי אשם אבל כשהם גדלים הם אומרים שזה היה שטויות ואני חושבת שהם גאים בי ולא נראה לי שנגרם משהו במהלך השנים. אבל שוב אני אומרת בלי מערכת תומכת, מאוד קשה ותמיד צריך לדעת לשים את סדר העדיפויות".
"45% מהצוות הרפואי במערכת הבריאות הן רופאות"
על שילוב הנשים במערכת הבריאות אומרת פרופ' שפירא: "במערכת הרפואה היום הרבה יותר נשים נמצאות כרופאות סדר גודל של 45% מהצוות הרפואי הן רופאות בואו לא נדבר על למה- כי מערכת השכר במשך שנים לא פרגנה לרפואה ובגלל זה הפך למקצוע של מפרנסת שניה. על הצד החיובי לנשים יש כישורי קשר וטיפול מאוד טובים. לכן עם השנים אנחנו רואים יותר נשים מה גם שהמערכת היום הרבה יותר ידידותית לעבודה בה, בוודאי לנשים ולאמהות. אנחנו מקפידים על שעות עבודה, על שעות אם, וגם חופשות הלידה. אני חושבת שהדברים הם מאוד ברורים ולכן היום קל יותר לעומת העבר אבל עדיין להיות אמא רופאה שעובדת במשמרות זה אתגר לא פשוט אבל כשמסתכלים קדימה הסיפוק הוא ענק".
יומה של פרופ' שפירא מתחיל בשעה 5:00 בבוקר – 5:30 טיול עם הכלבה ובין 6:00-7:00 אימון ספורט, כי "מה שלא עושים בבוקר בנוגע לספורט לא קורה בהמשך היום", בשמונה היא מתייצבת במשרד עד שעות הערב. "שעות הבוקר הן נפלאות לעבודה גם כשאני חוזרת הביתה אני עוד עונה לאימיילים כי קבעתי לעצמי כלל שאני משתדלת לחזור לרוב האנשים תוך יממה לאלה ששלחו לי מייל ולפעמים זה גולש לשעות יותר משונות. אין ספק שמערכת השעות היא צפופה הרבה מאוד נסיעות, ביקורים במרפאות, נסיעות למטה. אבל כל יום כיף וסיפוק גדול לראות את השינוי את ההתקדמות לראות שאנחנו מצליחים להיות ארגון מדהים שנותן שירות נפלא לאנשים בטח בפרפירייה ואנחנו ארגון שמפרגן לנשים במרחב יש 3000 נשים אנחנו הרוב המוחץ וזה כיף יש הרבה מאוד מנהלות ובאמת כל הכבוד לכללית שאין בו תקרת זכוכית".
טיפ להצלחה: "לא לוותר. אפשר להספיק לעשות הכל בלי רגשי אשם כשאת מאושרת במה שאת עושה הכל מסתדר מסביב זה הטיפ הכי חשוב".
בעוד 10 שנים פרופ' שפירא רואה את עצמה מטיילת סביב העולם נון סטופ".
לא ניתן להגיב