נצחון לארגוני הנכים. 02.01.17
מרכז השלטון המקומי ועיריות חיפה, תל אביב, ירושלים, ראשל"צ רמלה ולוד ביקשו למשוך את העתירה לדחיית תקנות הנגישות. בית המשפט הציע לעותרים למשוך את העתירה והם הסכימו לכך.
אין צו להוצאות.
לעיריית חיפה שהובילה את העתירה לבג"ץ יש עכשיו הרבה מאוד עבודה להנגשת המרחב הציבורי שבתחומה.
[topic:1lcshkx6]http://haipo.co.il/forum/item/19289#p35940[/topic:1lcshkx6]
בדיון שנערך ביום שני 02.01.17 המליצו שופטי בית המשפט העליון לנציגי הרשויות המקומיות לחזור בהם מהעתירה והם הסכימו לכך. משמעות ההחלטה היא שבית המשפט העליון רואה בזכות לנגישות זכות חוקתית שאינה כפופה לשיקולי תועלת או תקציב. "בית המשפט העליון חיזק את התשתית החוקית והמוסרית לזכות לנגישות. עכשיו אנחנו צריכים להמשיך ולהיאבק שההנגשות אכן תתבצענה והרשויות המקומיות לא תתחמקנה מהן", כך מסמן אבי עובדיה מנכ"ל עמותת "אחוה" את השלב הבא במאבק.
העמותה החיפאית הותיקה "אחוה" יחד עם עמותת "בזכות" ועוד כשלושים ארגוני נכים הצטרפו כמשיבות לעתירה של מרכז השלטון המקומי נגד הממשלה בבג"ץ. המשמעות של המהלך הזה הוא שהעמותות מצטרפות כ"נתבעות" בבג"ץ יחד עם משרדי הממשלה. עורכי הדין גיל גולדרייך ואוהד שמואלי המתנדבים ב"אחוה" כבר שנים רבות ייצגו אותה בעתירה.
עורך דין גיל גולדרייך שייצג את עמותת אחוה בדיון אומר לנו :"הצלחנו לשכנע את בית המשפט העליון שהרשויות המקומיות לא באמת מתעניינות ופועלות לטובת הנגשתם של מבני הציבור שבאחריותן לטובת ציבור הנכים. יתרה מכך, הרשויות המקומיות לא הצליחו להסביר לבית המשפט לאן הלכו התקציבים שהן קיבלו מהממשלה לביצוע ההנגשות. כבר כמה שנים טובות יושבים 80 מיליון שקלים שעד היום לא נוצלו כלל, בקרן מיוחדת שהוקמה לטובת רשויות מקומיות חלשות".
"הרשויות המקומיות קיבלו תקציבים של מיליארדים מהמדינה כדי לבצע הנגשות של מבני ציבור ועכשיו כשהתקנות אמורות להיכנס לתוקף והסנקציה הפלילית על ראשי הערים מתחילה להדאיג אותם הם פונים לבג"ץ נגד הממשלה. זה צעד שמעיד על היסטריה, ובכלל ממתי השלטון המקומי עותר לבג"ץ נגד השלטון המרכזי?" כך אומר אבי עובדיה מנכ"ל עמותת "אחוה".
לפני כשבעה חודשים הוגשה העתירה לבג"ץ על ידי מרכז השלטון המקומי ושש עיריות ( תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון , רמלה ולוד), בעניין חובתן להנגיש מבני ציבור מכוח תקנות הנגישות. העתירה הוגשה נגד משרדי האוצר, משרד המשפטים, הפנים) ובתוך כך נגד הנציבות לשוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים שהיא הרגולטור בנושא. בעתירה טוענות הרשויות המקומיות שלא סביר שהממשלה לא תיקצבה כראוי את ביצוע ההנגשות המתחייבות מהתקנות מצד אחד, ומצד שני, הנציבות מוציאה כנגד ראשי הרשויות המקומיות צווי הנגשה אזרחיים – מנהליים וכן מאיימת לנקוט בהליכים פליליים אישים נגדם, במסגרת סמכות התביעה שיש לה בחוק.
עורך דין אוהד שמואלי שייצג אף הוא את עמותת "אחוה" בעתירה, מפרט על משמעות נוספת להחלטה: "על פי תקנות הנגישות ראשי רשויות מקומיות ובעלי תפקידים בכירים ברשות המקומית צפויים לכתבי אישום פליליים במידה והם לא פועלים על פי התקנות. מכשיר הסנקציה הפלילית אינו נועד רק לצרכי הרתעה שכן ניתן באמצעותו להטמיע ערכים ונורמות לטובת החברה כולה. העובדה שבית המשפט העליון השאיר את הסנקציה הפלילית על כנה מעגנת את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אף מעבר לצורך הבסיסי של הנגשת מבנים ציבוריים".
בעוד הרשויות המקומיות מחייבות כל יזם פרטי שמבקש להקים מבנה או לשפץ מבנה קיים לעמוד בתקנות הנגישות המחמירות ביותר אחרת הוא לא יקבל אישורים לתוכניות והיתרים לביצוע, הן עצמן לא עומדות בדרישות החוק.
לעיריית חיפה שהובילה את העתירה לבג"ץ יש עכשיו הרבה מאוד עבודה להנגשת המרחב הציבורי שבתחומה. אבי עובדיה, מנכ"ל "אחוה" הפועלת בעיר חיפה מתאר את ההתמודדות היומיומית של אנשים עם מוגבלות בעיר: "מצב ההנגשות של מבני ציבור בחיפה הוא בכי רע. זה מתחיל במדרכות לא תיקניות ושבורות. יחידות של העירייה כמו למשל לשכת הרווחה ברחוב ש"י עגנון שבה אדם עם מוגבלות חייב להיפגש עם עובד סוציאלי במסדרון של קופת חולים כי צריך לטפס 50 מדרגות רק כדי להגיע למשרד שלו בלשכה. תוסיפו לזה את הלשכות בחורב ובקריית שמואל שאף הן אינן נגישות. כל האזור של התחנה המרכזית החדשה בלב המפרץ שבונים עכשיו, הפך להיות סיוט לאנשים עם מוגבלות, ובמיוחד לאנשים עיוורים ולקויי ראייה. זה כבר לא רק חוסר התייחסות והשפלה, אלא זה כבר עניין של חיים ומוות כשרחובות חיפה הופכים להיות שדה קטל לאנשים עם מוגבלות. החלטת בג"ץ מעניקה לנו חיזוק משפטי ומוסרי ראשון במעלה. אבל עכשיו אנחנו צריכים להמשיך ולהיאבק שההנגשות אכן תתבצענה והרשויות המקומיות לא תתחמקנה מהן. רק מודעות ואכיפה אזרחית הדוקה תאלץ את הרשויות המקומיות לפעול".
לא ניתן להגיב