נמל חיפה הוא אחד משלושת הנמלים העיקריים בישראל, הממוקם לחוף הים התיכון במפרץ חיפה (השניים האחרים הם נמל אשדוד ונמל אילת). מניתוח ממצאי מחקר שביצע ארגון ה-OECD בשנת 2012, נמל חיפה דורג במקום הרביעי ביעילותו בין הנמלים בעולם.
ההסטוריה של נמל חיפה
הנמל הוזכר לראשונה ב-104 לפנה"ס כשתלמי לאתירוס מקפריסין הנחית חיל גדול בנמל זה כדי להילחם במלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. אך ככל הנראה, יורדי ים היו במקום עוד לפני כן. בשנת 1100, כאשר הצלבנים כבשו את חיפה, המקום הפך למשגשג וחשוב. הנמל אף שימש נמל ראשי לבירת הגליל, טבריה.
בנימין זאב הרצל זיהה את הפוטנציאל של חיפה כעיר נמל מרכזית למדינה העתידית. בעקבות ביקורו בארץ בשנת 1898, כתב בספרו אלטנוילנד תיאור עתידה של חיפה כעיר נמל חשובה. אולם מי שהיו הראשונים ליישם, ולהקים בחיפה נמל מודרני היו הבריטים, ששלטו בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. עוד ב-1920 הוחל בקידוחי ניסיון. שנתיים לאחר מכן סקר המהנדס, סר פרדריק פלמר, לפי הזמנת השלטונות המנדטוריים, את כל חופי הארץ ואישר כי חיפה הינה האתר המתאים ביותר לנמל עמוק מים. לאחר מספר שנות בנייה, ב-31 באוקטובר 1933, הוכרז רשמית על פתיחת הנמל.
בשנת 1928 הוצא מכרז סגור בשווי 5 מיליון דולר בין 11 חברות בריטיות להקמת הנמל ואחת החברות נבחרה. ב-31 באוקטובר 1933 הוכרז רשמית על פתיחת הנמל. הפתיחה היתה אמורה להיות חגיגית, כטקס רשמי ובנוכחות מוזמנים רבים משועי היישוב, יהודים וערבים, אך בשל המהומות שפרצו ביפו ב-27 באוקטובר והסתיימו בחללים משני הצדדים, החליטו להסתפק בטקס רשמי צנוע יותר ומצומצם. במלחמת העולם השנייה הופסק פיתוח הנמל, עם הקמת המדינה הואץ פיתוחו של הנמל.
משנת 2010 הנמל ממוחשב כך שהיום יודעים איפה כל מכולה מסתובבת. הנמל משתמש במערכת התוס, בהגיעה של אניה מאירופה המתכנתים יושבים בחדר המערכת ומקבלים הערכת מצב של כל המכולות שמגיעות לחיפה. הם מחשבים מה צריך לרדת קודם איזו סחורה שייכת לישראל ומה הולך לייצוא מישראל למדינות אחרות. כאן נכנסת הלוגיקה של מה ואיך לשים את המכולות. התכנתים עובדים על פי פרמטרים חשובים מאוד כשמכולות עם חומרים מסוכנים יהיו בדפנות האניה ומשקל המכולות, גם על פי איזה נמל בא בתור ראשון מאז יציאת האניה מנמל חיפה עד האחרון שבמסלול האניה.
הדבר שהכי מפחיד קברניטים של אניות בים הו מכולות שנופלות לים אשר יכולות לגרום התנגשויות בינן לבין אניות שמפליגות במסלול שלהן.
בשנת 2014 בסערה האחרונה שהיתה בחיפה עפו למים 4 מכולות ריקות מהרציף לים במתחם הנמל.
ביטוח של מכולה אחת ערב למכולות אחרות. אך אין זה אומר שיתר המכולות אינן מבוטחות נהפוך הוא. זה תלוי לפי הסיכון של התכולה של כל מכולה. יבואנים ויצואנים לא תמיד מעדכנים את המשקל הנכון של המכולות והרבה פעמים המכולות עולות לאניה עם משקל עודף ממה שכתוב, לכן צריך לדווח נכונה על המשקל של המכולה.
זוכרים את הסיפור של אחת המכולות שנפלה למים באחת הסערות האחרונות בים? היא היתה מלאה בברווזים מפלסטיק ונפלה למים בסערה ומתוכה יצאו מלא ברווזים מפלסטיק שצפו במים ושטו לחופים.
כל נמל בארץ מתנהל כגוף עצמאי בפני עצמו, נמל חיפה כגאווה ישראלית והנמל המוביל בישראל מגדיל בקצב רצחני את כניסת המכולות דרכו, הנמל מאפשר גם לשנע סחורה בכל הארץ. הנמל עובד כ 7 ימים בשבוע 24 שעות כל יום בקצב רצחני.
הנמל מתפרס על שטח של 700 אלף מטר רבועים. והוא פועל בעמצאות מסופים ונותן מענה בכמה מישורים. הוא אחד הנמלים האקסלוסיבים בעולם הנותן מענה למטענים ונוסעים.
בנמל עוברת סחורה כמו גרעינים פריקה של מכוניות ומשאיות מטען כללי מטענים של חומרים מסוכנים וכימיכליים ועוד. הנמל הוא גדול יותר מהיר יותר ונחשב לנמל בינ"ל. נותן יותר עוצמה כלכלית לישראעל.
מסוף כרמל הוא מסוף חדשני בבניה עדין, בנמל המתקדם ביותר בישראל ובעתיד הקרוב יעלה את הנמל על המפה. המסוף נבנה לצורך הכנסת אניות שיכולות להכיל עד 20 מכולות לפריקה. במסוף מותקנים מתכנים וטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם הנמלים, כ 60 עגרוני גשר SPP 10 עגרוני שער RGP המאפשרים פריקה מהירה של מכולות מאוניות העוגנות בנמל בקיבולות הובלה למעלה מ9 אלפים TEU המסוף מותאם ל 5000 תאי אכסון לגובה ועומד בהקמה עולמית.
הנמל היום במתכונתו משרת מכולות מודרניות ומגשים חלום לשרת אוניות גדולות יותר. הנמל בשנים האחרונות השתנה ללא הכר לטובה והוא עומד לא רק על הטכנולוגיה החדישה אלא גם על צוות מקצועי אמין וחזק.
נמל עובד באופן שוטף עם כל סוגי המכולות והוא שם את המדינה במרכז. בנמל נמצא ציוד שלא מזהם את הסביבה באופן המקצועי ביותר.
בשנים האחרונות התיירות הימית עלתה באחוזים גבוהים לחיפה בעיקר ולצפון הארץ דרך שערי חיפה. הנמל הינו המתקדם והמוביל בישראל הוא גאווה ישראלית עם עוצמה עולמית.
המעפילים נכנסו לארץ בשערי נמל חיפה תחת שלטון הבריטים.
הנמל נבנה על ידי הבריטים בשנת 1945 כשאשדוד נבנה רק בשנת 1970.
הרציף המערבי (רמב"מ) נבנה ראשון אליו הגיעו ראשונות אוניות שהבטן שלהן נפתחה. בית דגון יושב במערבי ואליו מגיעים כל התבואה. יש גם התנגדות לבניית רציף תיירותי ברציף המערבי מהסיבה שרציף זה מגן על האניות ותפעול הנמל בשעות הכי קשות בחורף כשבים סוער וכשיש רוחות חזקות.
הרציף המזרחי הוא הרציף הארוך ביותר בישראל כ 960 מטר אורכו והוא נבנה בשנת 1970. עד לא מזמן הרציף הגיע לפול קפסיטי בעבודה שלו. עומקו כ 13 וחצי מטר עומק לעומת המערבי שעומקו כ 10 וחצי עומק מים.
כרגע הנמל נמצא בחסרון לעומת נמלים בעולם כמו פורט סעיד הוא אינו יכול עדין להכיל אניות עם 18 אלף מכולות עד 20 אלף בגלל עומק המים במזרחי ובמערבי שלא ניתן כיום להגדיל את העומקים ברציפים אלו, ולכן נבנה הרציף החדש רציף כרמל שעומקו יהיה גדול יותר משניהם יחד.
אם אחת לחודש תבוא אניה גדולה שכזו זה יכול לחסוך הרבה כסף בשינוע סחורות ליבואנים והיצואנים ולחברות הספנות.
לא ניתן להגיב