מחקר משותף שלEco-Finance והטכניון: מנהרות הכרמל מועילות למשק

עבודת מחקר של חברת "Eco-Finance" ומוסד "שמואל נאמן" מהטכניון מצאה, כי השימוש במנהרות הכרמל מייצר תועלת כלכלית של למעלה מ- 100 מיליון ש"ח בשנה, הן למשתמשים הפרטיים והן לכלל המשק. התועלת המשקית הנובעת מהשימוש במנהרות מגיעה ל- 106 מיליון ₪ בשנה, ומייצרת חיסכון של 4.5 מיליון ליטר דלק, ו 1.7 מיליון שעות בשנה.

003-מנהרות_הכרמל.jpg

מנכ"ל "Eco-Finance" ליאור שמואלי, ופרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן שבטכניון, ערכו עבודה משותפת הבוחנת את התועלות הכלכליות והסביבתיות, הנגרמות באופן ישיר ועקיף, כתוצאה משימוש במנהרות הכרמל בהשוואה לשימוש בנתיבים חלופיים במטרופולין חיפה.

העבודה בחנה הן את התועלות הישירות הנוצרות למשתמשי המנהרה והן את התועלות העקיפות למשק הנוצרות מעצם קיומן. התועלות הכלכליות הישירות למשתמש כוללות חיסכון כספי ישיר הודות לשני פרמטרים- חיסכון בזמן וחיסכון בדלק, כאשר התועלות הכלכליות העקיפות למשק כוללות את ההשפעות הנובעות מחיסכון בזיהום אוויר, צמצום פליטת מזהמים וגזי חממה, והפחתת מפגעי רעש בשל עצם קיומה של המנהרה.

החוקרים מצאו, כי בכל המקרים הנסיעה במנהרות הכרמל מייצרת תועלת כלכלית חיובית, הן ישירה והן עקיפה ביחס לנסיעה בנתיבים החלופיים. התועלת נמדדה ביחס לכל מקטעי המנהרה בשני הכיוונים (קרי, המקטע הכפול בין קניון חיפה ללב המפרץ, מקטע בין קניון חיפה לגרנד קניון, והמקטע בין הגרנד קניון ללב המפרץ), כאשר ביחס לכל אחד מהמקטעים הללו נבחנו 2 נתיבי תחבורה רלוונטיים אחרים המהווים תחליף לנסיעה במנהרות הכרמל. סה"כ נבחנו 18 תרחישים שונים.

החוקרים גם בחנו את התועלת שנוצרת מכל נסיעה במנהרות הכרמל לפי סוג רכב ושעת הנסיעה, הן בשעות השיא, והן בשעה ממוצעת.

עיקרי הממצאים:

א. שימוש במנהרות הכרמל, ברכב פרטי, חוסך לנהג בממוצע (לכלל המסלולים גם יחד) כ- 67% מעלות הנסיעה – חיסכון של 5.74 ₪ למקטע אחד וכ- 9.8 ₪ לשני מקטעים. יצויין כי בשעות השיא, החיסכון בנסיעת רכב פרטי במנהרות הכרמל למקטע אחד משתווה בקירוב לעלות הנסיעה כולה – חיסכון של 8.46 ₪, ולשני המקטעים עומדת על כ- 12.92 ש'.

ב. בכל מקרה, התועלות הישירות למשתמש (חיסכון בזמן ובדלק) מהוות כ- 90% מסך התועלת.

ג. נסיעה במנהרות הכרמל במקטע קניון חיפה-גרנד קניון, בשני הכיוונים, בשעות השיא חוסכת לנהג 35% יותר מעלות אגרת הנסיעה – חיסכון ישיר של 11.5 ₪ לעומת עלות אגרת הנסיעה במקטע שעומד על סך של 8.66 ₪. כך שהנהג למעשה מרוויח משימוש במנהרות הכרמל.

ד. התועלת מנסיעת אוטובוס בקטע מנהרה אחד עומד בממוצע על 14.68 ₪ ובשעת שיא על 19.83 ₪. יצויין כי התועלת נמדדה בגין זמן נהג בלבד, אך כאשר מביאים בחשבון 20 נוסעים באוטובוס, הזמן הנחסך מגיע עד כדי 84.35₪ למקטע, ו- 146.64 ₪ לשני מקטעים. תועלת זו מגיעה עד פי 3 מעלות השימוש בפרויקט.

ה. התועלת למשאית מגיעה בממוצע ל- 12 ₪ למקטע ו- 19.82 ₪ לשני מקטעים. התועלת חושבה על בסיס שווי שעה על פי שכר ממוצע במשק – 40 ₪ לשעה, כאשר מביאים בחשבון שווי שעת משאית מקובלת של 150 ₪ לשעת משאית, מגיעה התועלת הממוצעת ל- 22.1 ₪ למקטע ו 37.69 ₪ לשני מקטעים.

ו. התועלת השנתית לכלל המשק הישראלי שנוצרה כתוצאה מהשימוש במנהרות הכרמל בשנת 2014 עמדה על חיסכון של כ-106 מיליון ש"ח (ועד 189 מיליון ש"ח, בכפוף להשוואה בין כל אחד משני המסלולים החלופיים שנבחנו).

ז. היקף החיסכון בזמן מצא כי הנסיעה במנהרות חסכה 1.7 מיליון שעות בשנה שהן שוות ערך לכ- 200,000 ימי עבודה בשנה.

ח. החיסכון בדלק עמד על כ – 4.5 מיליון ליטר דלק לשנה וחיסכון פליטות גזי החממה מצאו כי נחסכו 14,000 טון CO2e לשנה שהם שווי ערך לחסכון בצריכת חשמל של כ – 1,850 משקי בית בשנה.

IMG_3341.JPGמצ"ב טבלת סיכום התועלות המשקיות משימוש במנהרות:

IMG_3340.JPG
*תרחיש א' – תרחיש הנסיעה המיטבי המקביל למנהרה מבחינת זמן הנסיעה. תרחיש ב' – מסלול נסיעה אפשרי נוסף המקביל למנהרה.

באשר לשיפור איכות האוויר בעיר חיפה, נושא אשר עומד כיום בכותרות, תורמות המנהרות תועלת של כ – 5 מיליון ₪ בהפחתת פליטות בשנה, מתוכם כ- 70% הינם חסכון בזיהום אוויר מקומי והיתרה בהפחתת גזי חממה.

בנוסף, כותבים החוקרים, כי תושבי חיפה נהנים משני העולמות -הן מהתועלות הישירות של שימוש במנהרות (חסכון בזמן ובדלק) והן מהתועלות העקיפות הפחתת זיהום אוויר ורעש ברחבי העיר עצמה.

סך התועלת הסביבתית, המתקבלת משיפור איכות האוויר ומצמצום הרעש (כמובן, ללא החיסכון בזמן ודלק, הנזקף לתועלת הנהג בלבד) הוא 9.6 מיליון ₪ בשנה. מאחר ובחיפה ישנם כ- 150,000 תושבים המתגוררים בשכונות אשר סמוכות למנהרות או לנתיבים החלופיים שנבדקו בעבודה, כי אז למעשה, כל תושב בחיפה, הגר בסמיכות לנתיבים הנ"ל "מרוויח" 65 ₪ לשנה מעצם קיומה של המנהרה, גם אינו משתמש בה כלל.

יש לציין, שאם המנהרות לא היו פועלות, היקפי התנועה, הזיהום והרעש היו עולים בהיקפים אותם מסיטה כיום המנהרות. כלומר, כל החישובים שהוצגו בעבודה כוללים את ההפרשים בין השימוש הנוכחי במנהרות לבין הנתיבים החלופיים, ולכן, במידה והמנהרה לא הייתה קיימת כי אז איבוד הזמן, בזבוז הדלק והנזק הסביבתי היו גבוהים בהרבה לעומת המצב הנוכחי.

לא ניתן להגיב