אין טעם לשפוך חומץ על כוויית מדוזות | ד”ר תמר לוטן – אוניברסיטת חיפה

ד"ר תמר לוטן, מומחית למנגנוני צריבה של מדוזות מאוניברסיטת חיפה:

"אין טעם לשפוך חומץ על כוויית מדוזות"

בניגוד לאמונה העממית הרווחת, מסבירה ד"ר לוטן כי חומץ, שתן, קוקה קולה או כל חומר עממי אחר הוא חסר ערך כנגד כוויית המדוזות שפוקדות את חופי ארצנו ובמקרים מסוימים, זה יכול רק להזיק; וגם: האם אנחנו באמת נעקצים על ידי ביצי מדוזות?

 

אין טעם או צורך לשפוך חומץ, שתן, קוקה קולה, חול או כל חומר עממי אחר על כוויית מדוזות. האמונה כי חומץ עוזר הינה שגויה ונובעת מחוסר הבנה של הספרות המקצועית", כך מסבירה ד"ר תמר לוטן, ביולוגית מבית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה חוקרת מדוזות ומומחית למנגנוני הצריבה שלהן.

לדבריה של ד"ר לוטן, האמונה הרווחת לפיה חומץ, או כל חומר חומצי אחר, יכול לסתור את מנגנון הארס של המדוזה מבוססת על מחקרים שהראו כי חומץ מונע המשך הפעלה של מנגנוני הצריבה בזרועות הציד של מדוזת הקופסא (Box jellyfish), מדוזה קטלנית שאינה נמצאת בחופי הארץ או בים תיכון. אולם במקרה של המדוזה "שלנו" – החוטית הנודדת – החומץ אינו משפיע במאומה על מנגנוני הצריבה שלה ואף במקרים מסוימים שימוש בחומץ יכול להזיק לכוויה שנוצרה. היא אף הוסיפה כי ההסברים על כך שהחומץ מנטרל את החומר הבסיסי שברעל המדוזה אינו נכון מכיוון שגם הרעל עצמו נמצא באופן טבעי בסביבה חומצית.

"הטיפול בצריבת חוטית נודדת הינו שטיפה במים והרגעת האזור הנפגע בתכשירים רפואיים. במידה והצריבה הינה על שטח גדול או תגובת הגוף הינה חריפה כמו נפיחות חזקה, אודם או תגובה אלרגית יש לגשת לקבל טיפול רפואי", אמרה ד"ר לוטן, שהייתה שותפה לפיתוח התכשיר נגד הצריבה כמו גם לשימושים רפואיים אחרים במנגנוני הצריבה.

"למדוזות מיליוני מנגנוני צריבה זעירים, דמויי מזרק, המצויים בעיקר ע"ג זרועות הציד של המדוזה", מסבירה ד"ר לוטן. "המזרק שגודלו כמאית מילימטר מכיל בתוכו מחט מרובת זיזים. מגע של עור אדם עם זרועות הצייד של המדוזה גורם להפעלת מערכת ההזרקה. כאשר המזרק מופעל מתפתח בו לחץ גבוה של 150 אטמוספרות – פי 70 מהלחץ המצוי בגלגל מכונית – שגורם לשחרור והחדרת המחט לתוך העור בעוצמה הזהה למהירות כדור אקדח ביציאתו מהלוע. זרועות המדוזה נושאות מיליוני מזרקים זעירים ואדם שנצרב צפוי לקבל כמיליון מחטים לשטח של סמ"ר. המזרקים מחדירים רעל לתוך הגוף וגורמים לדלקות וכאבים".

גם "ביצי המדוזות" שצורבות אותנו גם כשאיננו רואים מדוזות הן המצאה עממית שאין לה קשר עם המציאות. לדבריה של ד"ר לוטן, אותן זרועות הציד של המדוזות ממשיכות לצוף במים גם לאחר שניתקו מהמדוזה ומכיוון שהן זעירות ושקופות, קשה מאוד לראותן. אולם למרות שניתקו מהמדוזה, חלק ממיליוני מנגנוני הצריבה שנמצאים בכל זרוע כזו יכולים להמשיך ולפעול גם לאחר שניתקו מהמדוזה ולכן המים צורבים.