כנס בנושא השרפה הגדולה - מרכז מינרבה

אירועים בחיפה, מופעים, אמנות, הצגות, קונצרטים

כנס בנושא השרפה הגדולה - מרכז מינרבה

מאת: אבי הראל
24/12/2016, 11:16
הודעות: 8
השרפה הגדולה - האש באזור ציר פרויד מעל הסטרא - צילום - ירון חנן.jpg
השרפה הגדולה - 24 בנובמבר 2016 - האש באזור ציר פרויד מעל הקסטרא - צילום - ירון חנן


Clalit Health Dikur
מבזקי חדשות בוואטסאפ


רשמים מיום עיון במרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, בתאריך 14 בדצמבר, 2016 בנושא גל השריפות בישראל - נובמבר 2016

סיכום נוסף כאן:



למה ציפיתי ולמה זה מעניין?
הגעתי ליום העיון עם ציפיות נמוכות. מה כבר יספרו לי בכנס כל כך אקטואלי? שביבי ויונה יהב מנהיגים מלידה? ששירותי הכבאות פעלו ללא דופי? שבכל השריפה אשמים הערבים שרוצים לזרוק אותנו לים? אבל היתה גם סקרנות, שמקורה בכך שמשפחתי מתגוררת באזור השריפה, והבית של ביתי סבל נזקים משמעותיים. ויש גם עניין מעשי. משפחתי עסוקה בימים אלו בשיקום הבית, וכל תהליך השתתפות המדינה והביטוח בהוצאות לוטה בערפל. מי ישלם? מס רכוש? העיריה? חברת הביטוח? מה יאשרו ומה לא? מה אנחנו נדרשים לספק על מנת שיאשרו? ומתי יגיעו התשלומים? ולכן, החלטתי להקדיש את הזמן, ולשמוע מה יש לפונקציונרים לספר לנו.


ויש גם עניין ציבורי.
אישית, חוויתי בעיית תקשורת חמורה עם בני המשפחה. רשתות הטלפונים קרסו בעומס, ואולי נפגעו גם בשריפה. ערוץ החדשות שלי התבסס על הידיעות בטלביזיה, שמתקבלות על בסיס תשתית הוט, אבל בשלב מסויים התקשורת התנתקה. אולי נשרפו הכבלים או המרכזיה? ובימים אלו אנחנו סובלים מנזקי הגשמים, שנגרמו בגלל השינוי בתנאי השטח כתוצאה מהשריפה. לא צפינו אל בעיות התקשורת, ולא את נזקי הגשמים. קיימת בעייה של חוסר מידע לציבור. האם העיריה והממשלה ילמדו את הלקחים? אחד התפקידים שנטלתי על עצמי כגמלאי הוא לעסוק בתקינה לשימושיות של מערכות. בין היתר, התנדבתי לשמש כיו"ר של וועדת מומחים בנושא של התרעות לציבור במצבי חירום. לקחים בתחום המידע לציבור מהאירועים האחרונים בהחלט רלבנטיים לעיסוק זה. וגם היתה סקרנות לגבי השימוש בטכנולוגיות זמינות לאיתור שריפות בזמן אמת, והצתות בפרט.


מה שמעתי ומה לא
מה שהתברר לי מיד בתחילת הכנס היה שהדגש הוא בתחום המשפטים. יו"ר מרכז מינרבה הוא משפטן, ויוזמי הכנס הם כנראה משפטנים. בכנס השתתפו גם נציג הכבאים, מפקד יחידת חילוץ, חוקר שריפות והצתות, נציג החברה להגנת הטבע, עורכי העתון האינטרנטי חי-פה, סוציולוג שדן בעניין יחס העויינות לערבים, נציג רשות המסים, ותושבים שבתיהם נפגעו בשריפה בחיפה. ביום העיון שמעתי לראשונה על כך שהממשלה התלבטה אם להכריז על מצב חירום במהלך השריפה. משיקולים של חסכון בהוצאות הכרוכות בהכרזה כזו, הממשלה החליטה להמנע מכך.
מי שבלט בהיעדרו מים העיון היה מר יונה יהב, שבימים כתיקונם נוהג לנצל הזדמנויות כאלו כדי לשכנע כמה טוב הוא דואג לתושבי העיר. כמו כן לא הופיע נציג משרד התקשורת, ממנו ציפיתי לשמוע על בעיות בהתארגנות למצבי חירום, ועל פעילות משרד התקשורת לפתרונם. ככל הנראה שכחו להזמין אותו.
נקודה מרכזית בכנס היתה המעורבות של רשות המסים בכיסוי נזקי התושבים. על פי החוק, רשות המסים צריכה להתערב רק במקרים שנחשבים לנזקי מלחמה, כלומר, בקנה מידה גדול, כנגד אויב. ברור שזה לא היה המצב, ולכן חלק נכבד מהדיון היה בשאלה מדוע וכיצד התקבלה ההחלטה לערב את רשות המסים, ומה המשמעות של החלטה זו לציבור.


החדשות הטובות
החדשות הטובות הן בראש וראשונה שיש תהליך חיובי של למידה. לפני 2010 שירותי הכבאות הוזנחו, אחרי 2016 הם עברו רפורמה, והמצב עכשיו הוא הרבה יותר טוב. יש לקוות שתהליך הלמידה ימשך. חדשות טובות נוספות הן שיש קונצנזוס בעניין תפקוד שירותי הכבאות ברמה האישית, והתנהגות הציבור במהלך הפינוי ובסיוע של תושבים לכוחות הכיבוי וההצלה. עלתה השאלה האם יש לאפשר לתושבים אזרחים לסייע לכוחות ההצלה. בחיפה, הסיוע הועיל ללא ספק.
ירון כרמי, עורך העיתון האינטרנטי חי-פה, הציג את הפעילות שלו כמנהל קבוצת וואטסאפ שמונה כ-16,000 חברים, שסיפקו דיווחים, כולל צילומים, והתעדכנו בזמן קרוב לזמן אמת. מידע זה שימש גם את הרשויות וסייע להם בביצוע משימותיהם.


אמצעי הכיבוי
נציג שירותי הכיבוי ציין לחיוב את השיפור באמצעים, בניהול, תכנון ותרגול של יחידות הכיבוי. כמו כן הוא ציין לחיוב את ההתגייסות של מתנדבים שהגיעו כיחידים ובאופן מאורגן לחיפה לסייע בפעולות הכיבוי וההצלה. מספר משתתפים ביקרו את החלטת הממשלה להביא את הסופרטנקר, שהגיע באיחור ולא תרם לפעולות הכיבוי גם בשריפה בכרמל וגם עכשיו. הובעה הדיעה שהחלטת הממשלה נבעה מיחסי ציבור, ולא משיקול של תועלת לכיבוי השריפות.
כאנקדוטה, עלתה השאלה באיזה מצבים למנוע את השימוש בחומרים משככי בעירה, שנחשבים למזיקים לבריאות.


תשתית הצמחיה
היה דיון בשאלה האם ובאיזו מידה ניתן לשלוט בחומר הבעירה הטבעי, ובעיקר בעצי האורן. אחד המשתתפים הציע שביום ט"ו בשבט, יערכו קמפיין של עקירת נבטים של עצי אורן. משתתף אחר ציין שהעיריה קונסת את התושבים שכורתים עצים. אחד המשתתפים הציע לגייס עדרי עזים לליחוך השטחים עתירי הצמחיה. הרושם הוא שהנושא מורכב, ולא סביר שנזכה לראות שינוי במדיניות בשנים הקרובות.


המידע לציבור
נציגי העתונות המוסדית לא השתתפו ביום העיון. הובעה דיעה שהם חששו מביקורת לגבי התנהלותם במהלך השריפות, ובעיקר שרצו להמנע מביקורת על סיוע להסתה, גם להצתה, וגם כלפי האוכלוסיה הערבית.
המידע לציבור לגבי מהלך השריפה הגיע מהעתון האינטרנטי חי-פה, במקום מהרשויות. הובעה דיעה שהרשויות אינן ערוכות להעברה מסודרת של המידע, והעתון האינטרנטי סותם פירצה זו. אופן המנוי בקבוצת הוואטסאפ של חי-פה אינו מוסדר, מחשש להכלל בקטגוריה של מטרידים בטלפון, ולא ברור כיצד הוא יוסדר. בשלב זה נראה שאין תהליך מסודר של פירסום ערוץ מידע זה.
במהלך הפינוי תשתית הטלפונים קרסה, וביום העיון לא היה מי שיענה על השאלה האם מישהו לומד את הלקחים. המידע לציבור לגבי נזקי הגשמים לא הופץ גם בקבוצת הוואטסאפ, כי לא היתה מודעות לצורך במידע זה.


אכיפת הוראות הפינוי
בתיאוריה, במצב חירום, הציבור נדרש לציית להוראות, וגורמי החירום נדרשים לאכוף אותן. בפועל, מכיוון שלא הוכרז מצב חירום, תושבים רבים נשארו להגן על בתיהם. במספר מקרים, התוצאות היו חיוביות מבחינתם. מבחינת לקחים, תוצאות כאלה עלולות להוביל למצב של אנרכיה, ולאובדן בגוף ובנפש. נציג הכבאים אינו תומך בפעילות של יחידים להצלת בתיהם.


מעורבות רשות המסים
משתתפים אחדים העלו על נס את התגייסות רשות המסים לקצר את הליכי הפיצוי לנפגעים, ולפצות גם את האנשים שלא דאגו לבטח את בתיהם. משתתפים אחרים טענו שהפיצוי של רשות המסים הוא שלדי, ואינו מכסה את הנזקים, ולכן, כשמדובר באנשים שביטחו את בתיהם, התועלת יוצאת בהפסד. לטענתם, ההתגייסות של רשות המסים נועדה לכסות על המחדל של האחראים בממשלה, שלא הפיקו את הלקחים מהשריפה בכרמל, ולא השכילו למנוע את השריפות השנה. כמו כן התברר שמעורבות רשות המסים היא תוצאה של פגישה של רשות המסים עם נציגי חברות הביטוח, ושלא קיבלה אישור מפורום ממשלתי. המשמעות של הסכם זה היא שהמדינה משלמת את כספי הנזקים במקום חברות הביטוח, כלומר, במקום שחברות הביטוח ישלמו על פי הסכם הביטוח, מי שמשלם זה האזרח, משלם המסים.

אשמת ההצתות
נציג הכבאים ציין ש-19 מתוך 26 מוקדי השריפה בתקופת השריפות היו מהצתות. נציג החקירות תיאר את אמצעי התיעוד והחקירה, והציג תמונה על פיה זוהו הצתות בארבעה אזורים: בגליל, בקו התפר, באיו"ש ובפנים הארץ. לא זוהו הצתות באזור חיפה. נציג החקירות לא הסכים לפרט בעניין זה. הובעה דיעה שהסיבה לכך היא הרצון להמנע מחיכוך עם גורמים הממשלה שבמהלך הכיבוי העלו את עניין ההצתות משיקולי רייטינג. כמו כן הובעה דיעה שעניין ההצתות אינו אלא עילה שמאפשרת לרשות החירום למלא את מקומן של חברות הביטוח. כלומר, הובעה הדיעה שההסתה כנגד האוכלוסיה הערבית אינה אלא מניפולציה של בעלי ההון, שמנצלים את הקשר עם השלטון כדי להמנע מתשלום דמי הנזיקין.

סיכום נוסף כאן:


השרפה הגדולה בחיפה - 24 בנובמבר 2016: כתבות אחרונות בחי פֹּה

השרפה הגדולה בחיפה - 24 בנובמבר 2016: לכל הכתבות בחי פֹּה


תגובות במערכת התגובות של חי פה

חזור אל תרבות ואירועים בחיפה